ע"פ 70237/07

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בתל אביב-יפו, אשר הרשיע את המערער, אביב אדרי, בגרימת מוות ברשלנות של אהוד בריל, לפי סעיפים 304 ו-62(2) לחוק העונשין וסעיפים 40 ו-64 לפקודת התעבורה. על אדרי נגזרו 20 חודשי מאסר בפועל, והיתר על תנאי למשך שלוש שנים, לצד קנס של 4,000 שקל או 40 ימי מאסר בפועל, ופסילה מהחזקת רישיון נהיגה למשך 18 שנה. עובדות המקרה הן שאדרי, נהג חדש, סטה שמאלה בעת שיצא מכיכר, איבד שליטה על רכבו והתנגש בעמוד תאורה ופצע אנושות את בריל, שמת מאוחר יותר בבית החולים. טענות ההגנה העיקריות הן כי התאונה נגרמה משני גורמים שאינם בשליטתו של אדרי: כשל בצמיג, והופעתו הפתאומית של בעל חיים בכביש ממנו ניסה להימנע. ההגנה טוענת כי גורמים אלה הובילו לאובדן השליטה ברכב, וכי התאונה הייתה בלתי נמנעת. בית המשפט קובע כי אדרי לא הצליח להפריך את חזקת הנהיגה הרשלנית, וכי הכשל בצמיג והימצאותו של בעל חיים בכביש אינם פוטרים אותו מאחריות. די היה בבדיקה המשטרתית של הרכב לאחר התאונה, ואי ביצוע בדיקת צמיגים ספציפית לא היווה כשל חקירתי מהותי. חוות הדעת של מומחה ההגנה, המהנדס ויסמן, נמצאו מוטות ולא מבוססות על מכלול הראיות, ולכן לא ניתן להן משקל ראייתי. בית המשפט מקבל את טענת התביעה כי סטיתו החדה של אדרי מנתיב נסיעתו לא נגרמה על ידי בעל חיים בכביש, וממילא אירוע כזה הוא סיכון רגיל לנהיגה שנהג סביר צריך לצפות ולהיות מסוגל להתמודד איתו. באשר למהירות רכבו של אדרי, בית המשפט מקבל את הערכות עדי התביעה כי הוא היה גבוה מאוד והגיע עד למהירות של 90-100 קמ"ש, שהיא כפולה מהמהירות המותרת, וקובע כי זו הייתה הסיבה לתאונה. בית המשפט מגיע למסקנה כי המערער לא הצליח להרים את הנטל הראייתי שהוטל עליו, וכי נהיגתו הרשלנית והכושלת גרמה לתאונה. בית המשפט דוחה גם את הערעור על גזר הדין, וקובע כי החלטת בית משפט קמא להטיל עליו עונש מאסר, לצד פסילה ממושכת מלנהוג, היוותה מענה מידתי לחומרת העבירה, ועולה בקנה אחד עם הצורך בהרתעה כללית במקרים כאלה. פסק דינה של הערכאה הנמוכה יותר נשמר אפוא על כל היבטיו.