ת"א 17370-07-18

תקציר

התובע, מאמן כדורגל במקצועו, הגיש תביעה נגד החברה העירונית (הנתבעת 1), מעסיקתו לשעבר, ווולקן (הנתבעות 3 ו-4), החברה האחראית על אבטחת משחקי הכדורגל, בגין אי הגנה עליו מפני שני אירועים נפרדים של אלימות פיזית במשחקים. באירוע הראשון קפץ אביו של אחד השחקנים מעל הגדר, נכנס למגרש והכה את התובע באגרופים בפניו. באירוע השני נכנס הורה נוסף לשטח וקילל את התובע, שפוטר מעבודתו. התובע טען כי הנתבעים התרשלו ולא מילאו את חובת הזהירות כלפיו, דבר שגרם לנזק פיזי ולאובדן הכנסה. בית המשפט פסק לטובת התובע וקבע כי על שני הנתבעים חלה חובת זהירות כלפיו. על החברה העירונית, כמעסיקה, הוטלה האחריות לדאוג לסביבת עבודה בטוחה, ועל וולקן, כספק האבטחה, הוטלה האחריות לשמור על הסדר והבטיחות בציבור במשחקים. בית המשפט קבע כי הנתבעים היו צריכים לצפות את האירועים, ובמיוחד את הראשון, שכן התובע הזהיר בעבר מפני התנהגותו האלימה של אביו של השחקן. אמצעי האבטחה שנקטו הנאשמים נמצאו בלתי סבירים ובלתי מספקים בהתחשב בסיכונים הצפויים. כמו כן, בית המשפט מצא קשר סיבתי בין רשלנות הנתבעים לבין נזקי התובע. לפיכך, החברה העירונית הייתה אחראית ל-35% מהנזק, וולקן ל-65%. בהערכת הנזקים, הסכים בית המשפט עם הערכת הצדדים ל-10% נכות נפשית לתובע. הנכות התפקודית הושארה לשיקול דעתו של בית המשפט, בהתחשב בגילו של התובע, במקצועו ובהשפעת האירועים על הכנסותיו. בית הדין הגיע למסקנה כי פיטורי התובעת נבעו מסיבות מקצועיות ולא כתוצאה מהאירועים. לפיכך, הוא לא היה זכאי לפיצוי בגין אובדן הכנסות כמאמן בתקופה בה היה מובטל. סך הנזקים חושבו לפי 263,555 שקל, שכללו הפסדי שכר בעבר ובעתיד, הפסדי פנסיה, הוצאות, כאב וסבל והוצאות רפואיות-משפטיות. לאחר ניכוי תשלומי המוסד לביטוח לאומי, חויבו הנתבעים לשלם לתובע סך של 80,584 ₪, בצירוף הוצאות רפואיות-משפטיות נוספות בסך 18,856 ₪, המתחלקות לפי אחוזי החבות האמורים. פסק הדין דחה את התביעה נגד הנתבע 2 והורה למזכירות לשלוח את פסק הדין לשני הצדדים.