ע"פ 6053-04-10

תקציר

הערעור הוא על פסק הדין של זיכוי מרשלנות ברשלנות לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה בגין מותו של עופר הראל, שאירע כאשר מכוניתו של המשיב, בוריס סמורציק, פגעה במכוניתו של הראל מאחור. המערער טען כי סמורציק עקב אחרי רכבו של הראל במהירות גבוהה בהרבה ופגע בו בעוצמה רבה. המערער טען כי מסקנותיו של בית משפט קמא לגבי נסיבות התאונה עומדות בניגוד לראיות שהוצגו וביקש מבית המשפט לערעורים להתערב. הם הדגישו כי בית משפט קמא ביסס את פסק דינו על עדותו של סמורזיק מבלי לדון במהימנותו או להתחשב בסתירות שבדבריו. מנגד, הסתמך בא כוח המשיב על פסק דינו של בית משפט קמא וטען כי אין מקום להתערב בממצאים שנקבעו. לאחר שבחן את חומר הראיות והטענות, הגיע השופט גרשון למסקנה כי יש לקבל את הערעור, להרשיע את המשיב בגרימת מוות ברשלנות ולהחזיר את התיק לבית משפט קמא לצורך מתן גזר הדין. גרשון מצא כי פסק דינו של בית משפט קמא אינו מנומק ואינו עולה בקנה אחד עם הראיות שהוצגו. הם הדגישו כי רשלנותו של סמורציק גרמה לתאונה וכי הגרסה שהוצגה בהודעותיו ובעדותו סותרת ראיות אחרות. עוד קבע גרשון כי מסקנות המומחה אינן תומכות בגרסתו של סמורציק לאירועים וכי היו לו די זמן והזדמנויות להגיב ולמנוע את התאונה. עם זאת, השופטת שרון-נתנאל חלקה על כך וסברה כי אין עילה להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא. היא טענה כי ראיות התביעה אינן שוללות את גרסתו של סמורציק לאירועים וכי על פי עדותו, שהייתה הגרסה היחידה לתאונה, לא ניתן לקבוע מעבר לספק סביר כי התרשל. היא הדגישה כי ממצאיו והנחותיו של המומחה אינם שוללים את האפשרות שהתאונה התרחשה כפי שתיאר סמורציק וכי היה גורם של הפתעה לטובתו. שרון-נתנאל הגיעה למסקנה כי מעשיו של המשיב, כפי שתוארו על ידו, לרבות החלטתו לסטות ימינה, אינם מהווים בהכרח רשלנות פושעת. לפיכך קיבל בית המשפט, בהרכב השופטים גרשון וקיסריה, את הערעור והרשיע את סמורזיק בגרימת מוות ברשלנות. התיק הועבר לבית המשפט קמא לצורך מתן גזר הדין.