ת"א 49697-10-14
פסק-דין מחוזי ירושלים
תקציר
תיק בית המשפט נסוב סביב סכסוך בעלות בנכס בין שני אחים, התובעים (אחרים סעד ועיזבון שזכויותיו הועברו לתובע 2) והנתבעים (זכי דמירי ושני בניו, נתבעים 1 ו-2). המחלוקת העיקרית היא האם התקיימה עסקת מכר תקפה בין סעד וזכי דמירי, שבמסגרתה מכר זכי את מחצית הנכס לאחיו. התובעים הציגו חוזה מכר חתום וראיות לתשלום, ואילו הנתבעים טענו כי החוזה מזויף וכי חתימתו של זכי מטעה. בית המשפט בחן את חומר הראיות ופסק לטובת התובעים, ובכך אישר את קיומו ותוקפו של הסכם המכר. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי רישום הבעלות על ידי הנתבעים בשנת 1999 נעשה בחוסר תום לב. משכך, קבע בית המשפט כי התובעים הם הבעלים החוקיים של הנכס והורה לפקיד הרישום לתקן את רישום הנכס. כמו כן חויבו הנתבעים בהוצאות התובעים, בסך 40,000 ₪. בפסק הדין הוזכר גם צד שלישי, חמיס עלי מוחמד אבו עסב, שהגיע להסכם פשרה עם הנתבעים, אך בית המשפט קבע כי אין לו תביעה תקפה על הנכס. בפסק הדין, שניתן ביום 07/08/2018, נקבע כי התובעים זכאים לבעלות מלאה בנכס, בכפוף לתנאים מסוימים הנוגעים למשכנתאות ומיסים.
חקיקה מקושרת
ת"א 49697-10-14 סמיר דמירי נ' עיד דמרי, מחוזי (7.8.2018)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.