בר"מ 991/16

תקציר

בפסק הדין הנוגע לסיווג נכסים ריקים לצורכי ארנונה, מדגיש פסק הדין כי הארנונה מוטלת למימון פעילות השלטון המקומי, בדרך כלל על בסיס השימוש בנכס, סוגו ומיקומו. הדבר מציב אתגר כאשר הנכסים ריקים ואינם בשימוש, שכן הם אינם נהנים ישירות מהשירותים העירוניים. בית המשפט בחן מספר תקדימים כדי להתייחס לאופן שבו יש לסווג נכסים כאלה. מבחינה היסטורית, אם נכס מתרוקן, הוא עשוי להיות פטור בתחילה ממס למשך שישה חודשים, אך לאחר מכן למסות אותו כדי לעודד את השימוש המיטבי בו, מכיוון שנכסים ריקים עדיין נהנים בעקיפין משירותים עירוניים כמו תשתיות. בית המשפט קבע כי יש לסווג נכס ריק לא לפי השימוש האחרון בו אם הוא חורג מייעודו התכנוני אלא לפי ייעודו התכנוני. פסק הדין הדגיש כי יש להתחשב רק בשימושים המותרים על פי חוק, המוכחים בהיתר בנייה, בעת סיווג נכס לצורכי מס, ולא לשימושים הרחבים יותר המותרים על ידי תב"עות בלבד. עיקרון זה יושם לצורך הכרעה בעררים הנוכחיים, ואישר את הסיווג על סמך היתרי בנייה בכל מקרה. בית המשפט דחה את ערעורה של אפריקה ישראל, אך קיבל את ערעור מינהל הארנונה בעניין בית ארלוזורוב, וקבע כי הסיווג צריך להתאים להיתרי בנייה מאושרים. כל אחד מהמערערים חויב בתשלום הוצאות משפט.