ע"א 202/67

תקציר

התיק סובב סביב סכסוך רכוש בחולון. המערערים, קבלני הבניין בלוטמן צבי ווילמן ראובן, ביקשו לרכוש מהמשיב, יצחק אשכנזי, חלקת אדמה, לצורך הקמת בניין בן ארבע קומות. ביום 12.6.1963 נחתם הסכם בכתב, המפרט את התנאים הכוללים את העברת המגרש של המשיב תמורת דירת 2.5 חדרים בכל קומה בבניין העתידי. עוד נקבע בהסכם כי התנאים המלאים ייקבעו בחוזה עוקב שינוסח על ידי עורך דין. עם זאת, במהלך המשא ומתן על חוזה זה התעוררו חילוקי דעות משמעותיים, והחוזה מעולם לא נחתם. לאחר מכן הגישו המערערים תביעת נזיקין נגד המשיב, אשר נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בנימוק שמערכת היחסים בין הצדדים מעולם לא הייתה יותר מסחירה. הערעור על פסק דין זה, שביקש לקבוע חוזה מחייב ופיצוי בגין הפרתו, נדחה אף הוא על ידי בית המשפט העליון. פסק הדין, שניתן על ידי השופט הלוי, אישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר. היא הדגישה כי כוונת הצדדים הייתה מכרעת לקביעה האם חוזה הוא מחייב, ובמקרה זה הראיות הצביעו על כך שהצדדים ראו בהסכם הכתוב "הסכם ביניים". יתר על כן, ההסכם לא התייחס למספר התניות מרכזיות, והצדדים עצמם התכוונו לסיים את העניינים הללו בחוזה עתידי, שלא התממש מעולם. השופט הלוי הדגיש כי ההסכם אינו מהווה חוזה סופי וכי היחסים נותרו סחירים. לפיכך, הערעור נדחה, והמשיב זכה בהוצאות בסך 1,000 לירות.