ה"פ 4254-03-20

תקציר

פסק הדין דן בחוק ההתיישנות לגבי עסקת מקרקעין. פסק הדין קובע כי כאשר מכירת הנכס כמעט הושלמה, הקונה זוכה בזכות שוויונית, המבססת יחסי אמון קונסטרוקטיביים עם המוכר. קשר זה משפיע על תקופת ההתיישנות; לפיכך, שעון העצר אינו מופעל עד שהנאמן מכחיש את נאמנותו. מאחר שהקביעה האם לקונה זכות שוויונית מחייבת בירור ראייתי של תוקפו של ההסכם, החופף להליך העיקרי, אין להכריע בהתיישנות כטענה מקדמית. דחיית ההכרעה בחוק ההתיישנות עד לשמיעת התביעה העיקרית מקדמת יעילות פרוצדורלית. מקרה זה נופל ככל הנראה לקטגוריה של מצבים המחייבים בירור עובדתי חופף. הבדיקה המעמיקה הנדרשת לבירור נסיבות כריתת החוזה והחזקתו של עקיבא בחנות חופפת לטענת ההתיישנות. לפיכך, שני העניינים צריכים להישמע יחד במהלך ההליך העיקרי. כמו כן, טענת השיהוי מחייבת חקירה יסודית ותישמר למשפט העיקרי. כל צד יישא בהוצאותיו, והבקשה הנוכחית לא תתקבל ולא תידחה, בהמתנה לתוצאות ההליך העיקרי.