תא"מ 9922-03-14

תקציר

תאונת דרכים בה היו מעורבים שני כלי רכב הובילה לתביעה נגד המבטחת של אחד הרכבים, אשר נהגה על ידי נהג בלתי מורשה על פי תנאי הפוליסה. המבטחת ביקשה דחייה על הסף, וציינה כי בפוליסה נקבו במפורש שמות הנהגים המורשים, והנהג שהיה מעורב בתאונה אינו אחד מהם. המשיב טען כי מגבלת הגיל בפוליסה מהווה "אמצעי להפחתת סיכונים" לפי סעיף 21 לחוק חוזה הביטוח, ועל כן יש להחיל הסדר תשלום מידתי. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת המבטחת, וקבע כי תנאי הפוליסה המגביל את זהות הנהגים אינו "אמצעי להפחתת סיכונים" אלא הגדרה של היקף החבות הביטוחית. נפסק כי אי עמידה בתנאי זה משמעה שאין כיסוי ביטוחי לתאונה, ומאחר שלא חלה תחולתם של סעיפים 18 ו-21, לא חלה על המבטחת חובה לספק הטבות כלשהן. משכך, התקבלה תביעת הדחייה, וחויב המשיב בפיצוי שכר טרחת עורך דינו של המבקש.