בג"צ 574/81

תקציר

העותרת, חברת בנייה, רכשה מגרש בקריית מוצקין לצורך הקמת מבני מגורים ומסחר. לאחר תיאום עם הוועדה המקומית לתכנון ובניה והוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה, הוגשה ואושרה תכנית חדשה (ח/279), המאפשרת הקמת מבני מגורים ומסחר כאחד. העותר, לאחר שמילא אחר כל דרישות החוק, לרבות תשלום אגרות, ביקש לקבל היתר בניה למבנה המסחרי. עם זאת, הוועדה המקומית עיכבה את הוצאת ההיתר בעקבות הוראת הוועדה המחוזית להקפיא את התוכנית. הוועדה המחוזית התכוונה לדון באפשרות לשנות את התוכנית בשל שיקולי בטיחות הקשורים לקרבתו של מבנה המסחר לכביש ראשי. בג"ץ פסק לטובת העותר. היא קבעה כי פעולות ועדות התכנון היו בלתי סבירות ושרירותיות. מרגע שניתן היתר בנייה, לא ניתן לבטלו או לעכבו בהיעדר שינוי בחוק או נסיבות חריגות. בית המשפט הדגיש כי על האזרחים להיות מסוגלים להסתמך על החלטות סופיות ומחייבות כדי למנוע הטרדות חוזרות ונשנות. במקרה זה, שיקולי הבטיחות לא היוו סיבה מוצדקת לעכב את ההיתר, שכן הם היו צריכים לקבל מענה בתהליך אישור התוכנית הראשונית. זאת ועוד, שינוי עמדתה של הוועדה המחוזית ביחס להשלכות הבטיחותיות של התכנית לא נחשב להצדקה תקפה לפגיעה בזכויות העותר. בית המשפט הדגיש כי הציפייה לקבלת היתר מאושר היא חוקית ויש לכבדה, ואין להכפיף את האזרח למשחקי "מחבואים" שרירותיים. המשיבים, ועדות התכנון המקומיות והמחוזיות, נדרשו להוציא את היתר הבנייה ולהימנע מלדון בהתליית התכנית. בנוסף, נדרשה כל ועדה לשלם לעותר 5,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.