בר"ע 3103/05

תקציר

ניתוח זה בוחן את העקרונות המשפטיים והחידושים סביב סעיף 6ב לחוק הרלוונטי, תוך התמקדות בשיקול דעתו של בית המשפט קמא במתן ראיות סותרות בתביעות הקשורות להערכות נכות. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **תכליתו של סעיף 6ב:** תכליתו העיקרית של סעיף 6ב מזוהה כפישוט וקיצור הדיון בתביעות הנופלות בתחומו. הדבר מצביע על כוונת חקיקה לייעל תהליכים ולהימנע מהתדיינות משפטית ממושכת בנוגע להערכות נכות רפואית. * **פרשנות מחמירה של חריגים:** הפסיקה, ובפרט **ע"א 5779/90, הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה עבדול אחמד**, מדגישה פרשנות מחמירה של החריגים לכלל הקבוע בסעיף 6ב. החוק מתיר ראיות סותרות רק כאשר הן "מתאימות למען הצדק ומטעמים מיוחדים שיש לתעד". מנוסח זה משתמע כי היתר כזה מיועד ל"מקרים מיוחדים וחריגים בלבד". * **עילות מוגבלות לראיות סותרות:** הפסיקה מספקת דוגמאות לנסיבות חריגות ש*עשויות* להצדיק ראיות סותרות. אלו כוללים: * שינוי משמעותי במצבו של הנפגע מאז קביעת הנכות הראשונית. * לוועדה הרפואית חסרות עובדות רלוונטיות חשובות הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע לפני התאונה, שאילו היו ידועות, היו מובילות לתוצאה שונה. * באופן מכריע, הפסיקה מבהירה כי עצם קיומן של חוות דעת סותרות של מומחים רפואיים אינו מצדיק כשלעצמו הצגת ראיות סותרות. זאת כדי למנוע פגיעה בתכליתו של סעיף 6ב למנוע את הצורך בראיות רפואיות נרחבות. * **כוונת חקיקה להתייעלות:** תיקון סעיף 6ב לאחר שבתי המשפט צברו ניסיון ביישום החוק המקורי משקף מהלך חקיקתי לייעול ופישוט הליכים. המחוקק היה מודע להבדלים הפרוצדורליים בראיות הרפואיות, אך בחר במכוון בגישה יעילה לפי סעיף 6ב. מתן אפשרות לביקורת שיפוטית רחבה על החלטות הוועדות הרפואיות יהיה, על פי הטקסט המצורף, "לסכל את תכלית חקיקתו של סעיף 6ב". * **הבחנה בין שיקול דעת רפואי לבין טעויות פרוצדורליות/עובדתיות:** המקרה של **רע"א 3570/01, אריה חברה לביטוח בע"מ נ' קאסם סוואד** מדגיש הבחנה קריטית. הרשות להציג ראיות סותרות ניתנת במקרים חריגים שבהם תהליך קביעת הנכות היה "נגוע בפגם מהותי" או היה כרוך ב"טעות עובדתית". עם זאת, טענה כי מסקנת ועדת הערר שונה ממסקנת ועדה קודמת המבוססת על *אותם ממצאים* נחשבת לטענה הנוגעת לשיקול הדעת הרפואי של הוועדה, ולא כסיבה להתיר ראיות סותרות. * **שיקול דעת שיפוטי ובירור עובדות:** הניתוח מראה כי השופט הפעיל את שיקול דעתו על ידי בחינה יסודית של המסמכים שהוצגו. השופט הגיע למסקנה כי מסמכים אלה אינם תומכים בעמדת המבקש למתן רשות להציג ראיות סותרות. השופט גם אישר את ההבחנה של הוועדה הרפואית בין סוגים שונים של פגיעות (רצועות ברך ופגיעה בסחוס), גם אם הן קשורות לאותו חלק בגוף, וציין כי החלטת הוועדה התבססה על בדיקות הדמיה ובדיקות קליניות. הדבר מצביע על כך שהשופט כיבד את הבסיס העובדתי ואת ההיגיון הרפואי של הוועדה. **חידוש משפטי:** החידוש, או ליתר דיוק התקדים המשפטי שנקבע, טמון ב**שמירת הסף השיפוטית הקפדנית** החלה על קבילותן של ראיות סותרות לפי סעיף 6ב. הרשות השופטת פירשה בעקביות את החריגים באופן צר כדי לתמוך בכוונת החקיקה לייעל את הדיונים בתביעות נכות. גישה זו מונעת את שחיקת תכלית החוק על ידי אתגרים שגרתיים המבוססים על חוות דעת מומחים שונות, ובכך שומרת על רווחי היעילות אליהם מכוון סעיף 6ב. ההבחנה בין ערעור על שיקול הדעת של הוועדה הרפואית לבין הוכחת פגם יסודי או טעות עובדתית בהליך היא היבט מרכזי במסגרת משפטית זו.