ע"פ 697/79

תקציר

הכרעת הדין עניינה בערעור על הרשעה בשיבוש הליכי משפט. המערערת הורשעה בניסיון לגרום לעדה לחזור בה מהודעתה, למסור עדות שקר בהליכים משפטיים בהם היה מעורב אחיו של המערער. ההרשעה התבססה על בקשתה של המערערת מהעד להגיע לבית המשפט ולציין כי היא מעל גיל 17 וכי יזמה יחסי מין עם אחיו של המערער, על מנת לחזור בה מתלונתה . בערעור נטען כי שגה בית משפט קמא בהרשעתו, שכן דברי העד לא תמכו בהרשעה ולא הוכחו יסודות העבירה. עם זאת, בית המשפט קיבל את הערעור וקבע כי בעוד שמעשיו של המערער מהווים עבירה פלילית, ההרשעה בסעיף 246(א) אינה נתמכת בראיות מספיקות. לגופו של עניין, לא הוכח כי בקשתה של המערערת כי העדה תחזור בה מדבריה הייתה דווקא לצורך הליך שיפוטי. עדותו של העד לא הייתה עקבית וסותרת, ולכן קשה לקבוע את טיבה המדויק של המניע של המערער. עם זאת, הודעתה של המערערת עצמה במשטרה ועדותה של העדה הצביעו על ניסיון לשכנע את העדה לשנות את עדותה, דבר המהווה עבירה על סעיף 245(א) לחוק העונשין. בית המשפט הפעיל את סמכותו להרשיע את המערער בעבירה פחותה זו. נוכח חוסר העקביות בעדותו של העד, עמד בית המשפט גם על הכללים הנוגעים לשימוש באמירות לרענון זיכרונו של עד ולהכרזתו של עד כעוין. בית המשפט הרשיע את המערער בעבירה לפי סעיף 245(א) וגזר עליו מאסר על תנאי של חמישה עשר חודשים וקנס. השופט שמגר, השופט אלון והשופט בכור הסכימו עם פסק הדין.