עמ"ש 18377-01-24

תקציר

## ניתוח משפטי של פסק הדין בעניין שוורץ ואח' נ' ט' ואח' (עמ"ש 18377-01-24) **מבוא:** פסק הדין הנדון עוסק בערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה שפסקה שכר טרחה לעורכי דין שמונו ככונסי נכסים. המחלוקת המרכזית נוגעת לתקופת הפעילות של כונסי הנכסים שזכאים לשכר טרחה בגינה, וזאת לאור הסכמות דינמיות בין הצדדים במהלך ההליך. **רקע עובדתי ותמצית הטענות:** הצדדים הם אחים שירשו בניין משותף. עקב חילוקי דעות, הוגשה תביעה לפירוק שיתוף, ובמסגרתה הוסכם על מכירת הנכס באמצעות כונסי נכסים. המערערים, עורכי דין, מונתנו ככונסי נכסים. הוסכם על תקופה של שלושה חודשים בה ינסו האחים למכור את הנכס באופן פרטי, ואם לא יצליחו, הכינוס יתבצע על ידי הכונסים. בסופו של דבר, חלק מהאחים איתרו רוכשים, אך לאחר מכן התגלו הצעות גבוהות יותר, מה שהוביל לדיון משפטי בנוגע לקיום התמחרות. בית המשפט קבע כי לא הייתה הצדקה להתמחרות וההסכם המוקדם עם הרוכשים יאושר. לאחר אישור ההסכם, המערערים הגישו בקשה לפסיקת שכר טרחתם. בית המשפט לענייני משפחה (בית המשפט קמא) קבע, כי מאחר שהנכס נמכר "כמכר פרטי ולא במסגרת כינוס נכסים", המערערים אינם זכאים לשכר טרחה ככונסים. בנוסף, בית המשפט קמא קבע כי מינוי המערערים נכנס לתוקף רק במועד מאוחר יותר, ולכן הם זכאים לשכר טרחה רק עבור פעולות שבוצעו לאחר מכן. בית המשפט קמא פסק להם שכר טרחה מופחת, המתבסס על כשליש מהתקרה המותרת. המערערים טוענים כי מינויים ככונסי נכסים היה בתוקף מיום מינויים, וכי פעולותיהם בתקופה שקדמה למועד בו "הוקפאה" פעילותם בוצעו מכוח תפקידם ככונסים, ולכן הם זכאים לשכר טרחה בגינן. הם מדגישים כי פעלו לתיקון ליקויים בנכס, טיפלו בשיפוץ, וביצעו פעולות רבות אחרות, וכל זאת מכוח צו המינוי. המשיב 1 טוען כי פסק הדין בערעור הראשון קבע שהמכירה בוצעה כמכירה חופשית ולא במסגרת כינוס, ולכן המערערים אינם זכאים לשכר טרחה על פעולות שקדמו לכך. הוא מוסיף כי בתקופה זו פעלו המערערים כבא כוחם של לקוחותיהם, וכי מטרתם בהסכמה על הקפאת ההליכים הייתה לחסוך בשכר הכונסים. **ניתוח משפטי:** 1. **מעמד כונס נכסים וגבולות סמכותו:** * בית המשפט העליון קבע באופן עקבי כי אין נוטה להתערב בשכר הטרחה שנקבע לכונסי נכסים על ידי הערכאה הראשונה, אלא במקרים חריגים בהם נפלו שגיאות עקרוניות. (ראו ע"א 2886/00 הקרן לטיפול בחסויים נ' היועמ"ש, ע"א 6166/07 צחי פלדמן עו"ד נ' א.י.ע יובלים השקעות בע"מ). * ההחלטה על מינוי כונסי נכסים והסכמות הצדדים קובעות את היקף סמכויותיהם ואת מסגרת פעולתם. במקרה זה, הסכמת הצדדים על "הקפאת" פעולת הכונסים לתקופה של שלושה חודשים, שלאחר מכן יפעלו הכונסים "ללא צורך בהחלטה נוספת", מעוררת קושי פרשני. 2. **פרשנות ההסכמות וההחלטות:** * **הסכמה מיום 26.9.19:** קבעה כי השיתוף יפורק באמצעות מכירת הנכס על ידי בא כוח התובעות (המערער 1) ככונס נכסים. ניסוח זה מרמז על מינוי ראשוני. * **הסכמה מיום 13.9.21:** קבעה כי עד לתאריך מסוים (12.12.21) יתאפשר לבעלי הזכויות למכור את הנכס בעצמם, ו"בהיעדר הסכמה, יחלו כונסי הנכסים לפעול, ללא צורך בהחלטה נוספת". * **הערעור הראשון:** נקבע כי ההסכם עם הרוכשים גובש בתוך תקופת שלושת החודשים שבה "הוקפאה" פעילות הכונסים, ולכן המכירה בוצעה מחוץ למסגרת כינוס נכסים. זהו הבסיס לטענת בית המשפט קמא. * **בית המשפט המחוזי (השופט שילה):** סבור שנקבעה שגגה בקביעת בית המשפט קמא. הוא מדגיש כי ההסכמה מיום 13.9.21 לא ביטלה את מינוי הכונסים, אלא רק "הקפיאה" את פעילותם לתקופה מוגבלת. פעולות שבוצעו לפני ההקפאה (בהנחה שבוצעו ככונסים) אינן יכולות להתבטל בדיעבד. * **הוכחות לפעילות ככונסים לפני 13.9.21:** השופט שילה מצביע על מספר החלטות ואינדיקציות המעידות על פעילות המערערים ככונסי נכסים לפני המועד שנקבע על ידי בית המשפט קמא. אלו כוללים רישום הערת אזהרה על מינויים, החלטה בעניין בקשה למתן הוראות המדגישה את אי-ביטול המינוי, והסכמה מפורשת על תיקון תקרה בנכס, שימוש בכספים שבניהול הכונסים, וגביית שכר דירה לידי הכונסים. * **הבחנה בין פעולות ככונסים לפעולות כבא כוח:** טענת המשיב 1 כי המערערים פעלו כבא כוח של לקוחותיהם בתקופה זו נדחית על ידי השופט שילה. הוא קובע כי "כל הצדדים ואף בית המשפט ראה אותם ככונסי נכסים גם בתקופה זו ואף אחד לא ערער על כך 'בזמן אמת'". 3. **שכר טרחה לכונסי נכסים:** * **תקנה 36(ב) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) התשפ"א-2020:** קובעת את תקרה מקסימאלית של 4% מתקבולי מימוש בדרך של מכירה. * **הערכת שכר הטרחה:** בית המשפט קמא פסק כשליש מתקרת השכר, בנימוק שרוב הפעולות היו לביצוע הסכם המכר, שהושלם כ"מכר פרטי". * **התערבות בית המשפט לערעורים:** השופט שילה מכיר בכך שחלק מרכזי בהליך כינוס - מציאת הרוכש - לא בוצע על ידי המערערים. הוא מכיר גם בכך שהמכירה בוצעה מחוץ להליך הכינוס. * **הוספת שכר טרחה:** למרות האמור, השופט שילה סבור שיש להוסיף סכום לשכר הטרחה שנפסק. הוא מנמק זאת בכך שהמערערים אכן פעלו ככונסים לפני 13.9.21, וביצעו פעולות הכרחיות (כמו תיקון התקרה) שתרמו למכירה. הוא מציע להוסיף 45,000 ₪ בתוספת מע"מ לשכר הטרחה, כך שיעמוד על 178,333 ₪ בתוספת מע"מ. סכום זה משקף לדעתו תגמול ראוי לסך כל פעולות הכונסים. 4. **חידוש או יישום של עקרונות משפטיים:** * **פרשנות דינמית של הסכמות:** פסק הדין מדגים את האתגר בפרשנות הסכמות שנועדו להקפיא או להשהות הליכים משפטיים, תוך שמירה על זכויות מהותיות של הצדדים. * **הבחנה בין מינוי פעילויות:** בית המשפט מבחין בין עצם מינוי כונס נכסים לבין הפעולות שהוא מבצע בפועל. גם אם פעילות הכינוס "הוקפאה" לתקופה מסוימת, המינוי עצמו נותר בתוקף, ויש לפרש את פעולותיו של הכונס לאורו. * **צדק והגינות:** ההחלטה להוסיף סכום לשכר הטרחה, למרות שהמכירה בוצעה מחוץ למסגרת הכינוס, משקפת גישה של צדק והגינות, המכירה בתרומתם של הכונסים להסדרת הנכס והכנתו למכירה, גם אם לא ביצעו את פעולת המכירה עצמה. * **חלוקת הוצאות:** בית המשפט מקבל את הערעור בחלקו, ולכן מחייב את המשיב 1 בהוצאות חלקיות. **מסקנות:** פסק הדין מאשר את החלטת בית המשפט קמא כי המכירה עצמה התבצעה מחוץ למסגרת כינוס נכסים, ולכן המערערים אינם זכאים לשכר מלא כאילו ביצעו את כל הליך המכירה. עם זאת, בית המשפט מקבל את טענת המערערים כי פעלו ככונסי נכסים גם בתקופה שקדמה ל"הקפאת" פעילותם, וכי פעולותיהם בתקופה זו (כמו תיקון ליקויים בנכס) תרמו להליך. כתוצאה מכך, בית המשפט מגדיל את שכר הטרחה שנפסק להם, תוך איזון בין ההכרה בתרומתם לבין העובדה שלא השלימו את כל הליך הכינוס. פסק הדין מדגיש את החשיבות של ניתוח מעמיק של ההסכמות וההחלטות לאורך ההליך, והתחשבות במכלול הפעולות שבוצעו על ידי בעלי התפקיד.