המ"ש 4709-09-23

תקציר

בית המשפט דחה בקשה להארכת מועד המשפט על סמך הטיעונים שהוצגו. הבקשה הוגשה לפי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי, בעקבות עבירת מהירות שתועדה במצלמה ביום 3.9.2022. הנאשמים לא ביקשו משפט בתוך התקופה הנקובה, מה שהביא לכך שפסק הדין ניתן בהעדרם. המבקש טען כי בנם נהג ברכב וכי אי המענה נבע מלוח הזמנים העמוס של בנם כחייל צה"ל. עוד טענו כי ייגרם להם עיוות דין ללא משפט חוזר, שכן הם עולים חדשים והמפרנסים היחידים במשפחה בת שש נפשות, העומדים בפני השעיית רישיון פוטנציאלית. עם זאת, בית המשפט מצא כי טענות המבקש אינן נתמכות די הצורך בראיות. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי האחריות לטיפול בדו"ח מוטלת על הנמען, במקרה זה, על המבקש, והניסיון להעביר את האשמה אל הבן היה בלתי מתקבל על הדעת. השיהוי הבלתי מוסבר בהגשת הבקשה למשפט, שהוגשה כשבעה חודשים לאחר המועד האחרון, היווה אף הוא גורם מרכזי בהחלטה. השופט קבע כי האינטרס הציבורי בשמירה על סופיות הדיון גובר על נסיבותיו האישיות של המבקש. בסופו של דבר, בית המשפט לא השתכנע כי ייגרם עיוות דין, והבקשה להארכת מעצר נדחתה. פסק דין זה מחזק את עקרון סופיות פסקי הדין ואת חשיבות העמידה בהליכים משפטיים ובמועדים.