רע"פ 2361/20

תקציר

במקרה זה, בקשת רשות ערעור נדחתה על ידי ערכאה גבוהה יותר בנוגע לפסיקה קודמת של בית המשפט המחוזי מרכז לוד, שאישר עונש שהטיל בית משפט השלום בפתח תקווה בגין עבירות סמים. המבקש, שהודה באישומים של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, סחר בסמים וקשירת קשר, השתתף כבלדר ברשת סחר בסמים. בית משפט השלום גזר עליו במקור 24 חודשי מאסר, בהתחשב בגורמים כמו חומרת העבירות, הפגיעה בציבור והצורך בהרתעה. בית המשפט שקל גורמים מקלים כמו קבלת האחריות של המבקש, היעדר עבר פלילי ושיתוף הפעולה שלו עם שירות המבחן, אם כי הוא לא נחשב כמי שעבר שיקום משמעותי משום שלא היה מכור בעצמו. בית המשפט המחוזי קיבל חלקית את הערעור, והכיר במאמצי השיקום שלו בכך שהפחית את תקופת המאסר ל-18 חודשים, תוך שמירה על עונשים אחרים. עם זאת, הבקשה לערעור נוסף נדחתה מאחר שתיקונים לחוק העונשין ולפסיקה קובעים כי גם לאור מאמצי השיקום, עדיין ייתכן שהמאסר יידרש לצורך הרתעה וגמול. בית המשפט הדגיש כי ענישה בגין סחר בסמים חייבת להיות משמעותית ומרתיעה, במיוחד כאשר מדובר בסמים סינתטיים. למרות שדחה את הערעור, דחה בית המשפט את תחילת תקופת המאסר של המבקש ליום 3.5.2020, מבלי שהוגשה כל בקשה לדחייה כזו.