ע"ע 24946-09-14

תקציר

בפסק הדין דחה בית המשפט את ערעורה של המערערת, ובעיקר אישר את ממצאיו הקודמים של בית המשפט המחוזי לפיהם התפטרה ולא פוטרה. קביעה זו התבססה על עדויות ועל היעדר ראיות מספיקות לביסוס טענותיה לפיטורים שלא כדין. טענתה כי פוטרה נתפסה כמעורפלת ולא נתמכה בפרטים עובדתיים או בעדות. בית הדין דחה גם את תביעותיה להפרשי שכר וגמול שעות נוספות, תוך שהוא מדגיש את היעדר כל חישוב או הסבר לביסוס הסכומים המבוקשים. זאת ועוד, בית הדין התייחס להימנעותה של המערערת מהפקת חישוב בגין השעות הנוספות הנטענות, והדגיש כי נטל ההוכחה עבר בחלקו למעסיק בשל הדין הפרוצדורלי, שבית הדין האזורי לא העריך כראוי. למרות זאת, מאחר שלא סיפקה כל חישוב ראשוני, נדחתה תביעתה. באשר להפסקות בתשלום, מצא בית המשפט כי המשיבה לא ביססה טענות בדבר תשלום מקרי ולפיכך שללה כל ניכוי בגין תשלומי יתר אלה. בנוסף, בית הדין תיקן את ההוצאות המשפטיות שנפסקו על ידי בית הדין האזורי, והפחית אותן כך שישקפו את השיעורים המקובלים בסכסוכי עבודה. בסופו של דבר, בעוד שרוב טענותיה של המערערת נדחו, בית המשפט תיקן את הוצאות המשפט והורה לה לשלם 4,000 ₪ בגין הערעור, בהתחשב בנכונותו הקודמת של המשיב לוותר על הוצאות המותנות בדחיית הערעור.