ת"א 27053-11-13

תקציר

השופטת, תמר אברהמי, דחתה את התביעה שהגישו חברות בנייה ישראליות נגד חברות פלסטיניות לאספקת אבן, ולא מצאה כל אחריות מצד הנתבעים. התובעים טענו כי האבן שסופקה על ידי הנתבעים לחיפוי שני בנייני מגורים ברמת השרון הייתה פגומה והובילה לסדקים והתפוררות, ותבעו פיצויים בסך של כ-7 מיליון ₪. הנתבעים הכחישו את הטענות וטענו כי התובעים, חברות קבלניות מנוסות, ביקשו את האבן הספציפית ובדקו אותה לפני ההתקנה. השופט אברהמי קבע כי אמנם היו ראיות לקשיים בשימוש באבן לחיפוי המבנים, אך התובעים לא עמדו בדרישות ההודעה על פי חוק המכר, המחייב את הקונים להודיע למוכרים על כל אי התאמה מיד עם גילויה. התובעים לא יידעו את הנתבעים על הבעיות עם האבן במועד, ואף לא ערכו בדיקה סבירה כנדרש בחוק. בנוסף, קבעה השופטת כי התובעים לא הוכיחו רשלנות מצד הנתבעים, וציינה כי הפגמים באבן לא היו ידועים בעת רכישתה וכי מצב המידע אז אינו תומך בקיומה של רשלנות. בנוסף, התייחסה השופטת לטענות נוספות שהעלו הצדדים, לרבות טענות הנוגעות לחוסר היריבות בין הנתבעים, תחולת הסטנדרטים הישראליים ואי הוכחת נזקם הנטען על ידי התובעים. גם טענות אלה נדחו. השופט אברהמי הגיע למסקנה כי תביעת התובעים חסרת שחר והורה להם לפצות את הנתבעים בגין הוצאותיהם, לרבות שכר טרחת תמלול ושכר טרחת עורך דין בסך 88,000 ₪.