ת"פ 39823-02-21

תקציר

בהתבסס על העובדות שהוצגו בכתב האישום, קבע השופט כי מעשיו של הנאשם היוו אירוע אחד. השופט קבע את טווח הענישה ההולם לעבירות שבוצעו, בהתחשב בערכים המוגנים שנפגעו ובמידת הפגיעה הבינונית-נמוכה. בהתחשב במדיניות הענישה הרווחת ובנסיבות ביצוע העבירות, קבע השופט את טווח הענישה בין 10 ל-20 חודשי מאסר, לצד רכיבי ענישה נוספים. עם זאת, השופט החליט לחרוג ממתחם הענישה שנקבע בשל שיקומו המוצלח של הנאשם. השופטת לקחה בחשבון את היעדר עברו הפלילי של הנאשם, את שירותו הצבאי ואת השתלבותו בקהילה טיפולית, דבר המשקף שינוי עמוק ומוטיבציה פנימית לשיקום. השופט הדגיש את משמעות החרטה של הנאשם ואת שאיפותיו לעתיד, והגיע למסקנה כי יש מקום לעונש שיקומי. בהתחשב במכלול הנסיבות, הטיל השופט את העונשים הבאים: עבודות שירות של 300 שעות, צו מבחן ל-12 חודשים, מאסר על תנאי של שבעה חודשים בגין עבירות סמים שבוצעו בתוך שלוש שנים, מאסר על תנאי של שלושה חודשים בגין עבירות סמים בתוך שלוש שנים, התחייבות כספית בסך 3,000 שקל וחילוט 700 ₪ שנתפסו מהנאשם. השופט גם הכיר בהודאתו של הנאשם, ובכך חסך זמן שיפוטי, וזיכה אותו על כך. בנוסף, ציינה השופטת כי יש להתחשב במעצרו הקודם של הנאשם ובתקופת ההמתנה להשתלבותו בקהילה. השופט הדגיש כי כל הפרה של צווי בית המשפט תוביל לביטולם ולבחינה מחודשת של גזר הדין. לבסוף, ניתנה לנאשם הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 45 יום.