בג"צ 3747/19

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לחוקתיותו של חוק שחוקקה הכנסת לפזר את עצמו לפני תום כהונתו, דבר המותר בדרך כלל רק במקרים מסוימים ומוגבלים. בעתירה נטען כי מאחר שהכנסת לא הצליחה להרכיב ממשלה לאחר בחירות, אין לה סמכות לחוקק חוק כזה. עם זאת, בית המשפט מצא כי סמכותה של הכנסת לפזר את עצמה רחבה וקבועה במפורש בחוק יסוד: הכנסת. אמנם קיימות הוראות בחוק יסוד: הממשלה המתוות תרחישים שיובילו לפיזור אוטומטי של הכנסת, אך אין בהן כדי לשלול את סמכותה של הכנסת לפזר את עצמה. יתר על כן, הרקורד החקיקתי ההיסטורי של חוקי היסוד הרלוונטיים מצביע על כך שסמכות פיזור הכנסת הושארה במכוון על כנה. לפיכך, קבע בית המשפט כי החוק לפיזור הכנסת הוא חוקתי ודחה את העתירה. החלטה זו מחזקת את סמכותה של הכנסת להחליט על פיזורה, גם בתרחיש שבו נכשלים הניסיונות להרכיב ממשלה לאחר בחירות. בית המשפט בחר שלא להתייחס לחששות היפותטיים שהעלו העותרים בדבר פירוקים עתידיים וההשפעה האפשרית על המנהג החוקתי.