ת"צ 28110-09-12

תקציר

המבקשת ביקשה לאשר תובענה ייצוגית נגד שתי חברות, בטענה כי הפרו את חובות הגילוי שלהן לפי חוק ניירות ערך בכך שעיכבו פרסום מידע מהותי לגבי מספר פרויקטים. המבקש טען כי היה על החברות לפרסם מידע על הפרויקטים במועד מוקדם יותר ממועד אזהרת הרווח, מה שהביא לירידה משמעותית במחיר מניית החברה. בית המשפט קבע, כי על מנת להוכיח איחור בפרסום מידע מהותי, על המבקשת להוכיח במצטבר שני רבדים: ראשית, כי החברות פיתחו מידע מהותי במועד מוקדם יותר; שנית, שהחברות ידעו על המידע הזה. בית המשפט דן בנטל ההוכחה הנדרש לאישור תובענה ייצוגית ובמבחנים לבחינת האם המידע הוא מהותי וחייב בדיווח מיידי לפי חוק ניירות ערך. בית המשפט קבע כי נטל ההוכחה המוטל על המבקש בשלב האישור הוא להראות אפשרות סבירה שתביעותיו יצליחו. באשר למהותיות המידע, קבע בית המשפט כי יש לבחון את המבחן דרך עיניו של משקיע סביר וכי המידע צריך להיות נחוץ לו לצורך קבלת החלטות בנוגע להשקעותיו. בית המשפט קבע כי האירועים הקשורים לכל פרויקט אינם מהווים מידע מהותי שיש לדווח עליו קודם לכן. באשר לפרויקט פוצ'טוביה, קבע בית המשפט כי המידע הנוגע לדיוני הוועדה העירונית אינו חורג מעסקיהן הרגילים של החברות ולא צפוי להשפיע באופן משמעותי על מחיר ניירות הערך של החברות. בנוגע לפרויקט פלאזה, בית המשפט מצא כי המגעים עם העירייה היו חלק ממהלך העסקים הרגיל של החברות וכי המידע אינו מהותי. באשר לפרויקט קוזינסקיה, קבע בית המשפט כי ההודעה על הרחבת גבולות העיר אינה מידע מהותי, והחלטת החברות לשנות את תפיסת התכנון נבעה משיקול דעת עסקי. לבסוף, בנוגע לפרויקט הגן הבוטני, מצא בית המשפט כי המידע בדבר הליכי חדלות הפירעון של המשקיע העיקרי הגיע לידיעת החברות ימים ספורים לפני פרסום אזהרת הרווח. לפיכך, קבע בית המשפט כי המבקשת לא הצליחה להוכיח כי החברות פיתחו מידע מהותי במועד מוקדם יותר מאזהרת הרווח. לפיכך, נדחתה הבקשה לאישור התובענה הייצוגית. המבקש חויב לשלם לחברות הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 60,000 ₪.