עת"מ 28591-01-11

תקציר

שלוש עתירות הוגשו בנוגע למכרז שפרסמה רשות המים להקמת מערכת ארצית לניטור מקורות מים. העתירות נגעו בעיקר לפגמים בערבויות הבנקאיות שהגישו המציעים ולהשלכות של ליקויים אלה על הזכייה במכרז או ביטולו. גם העותרות, אלקו, אפקון וטלקום, הגיבו זו לעתירותיה של זו. בתנאי המכרז נקבע כי על המציעים להגיש ערבות בנקאית מקורית, בלתי מותנית, בסכום ותוקף מוגדרים. רשות המים דחתה פעמיים את המועד האחרון להגשת הצעות והוציאה הודעות סותרות בנוגע למועדי הערבות המעודכנים. עמימות זו הובילה לפרשנויות שונות של ארבעת המציעים, שהגישו ערבויות שונות. עתירתה של אלקו דרשה לבטל את הצעתה הזוכה של ליד ולפסול את הצעותיהן של אפקון וטלקום, ובכך להפוך את אלקו להצעה הזוכה. העתירה של אפקון ביקשה להכריז על אפקון כזוכה, שכן היא הגישה את ההצעה השנייה הכי זולה. העתירה של טלקום ביקשה להכריז על טלקום כזוכה ולבטל את זכייתה של ליד. בית המשפט מצא פגמים בערבויות הבנקאיות של ליד, אפקון וטלקום, שהצדיקו את פסילתן. הערבות הלגיטימית היחידה הייתה של אלקו, שהייתה גם ההצעה היחידה שעמדה בכל דרישות הסף. עם זאת, מאחר שהצעתה של אלקו הייתה גבוהה משמעותית מהאומדן התקציבי של רשות המים, החזיר בית המשפט את הדיון לוועדת המכרזים כדי שתחליט אם לבטל את המכרז או להכריז על אלקו כזוכה, בין אם על סמך ההצעה המקורית ובין אם על סמך הצעה משופרת חדשה. לפיכך התקבלה עתירתה של אלקו, זכייתו של ליד בוטלה והצעותיהן של אפקון וטלקום נפסלו, כך שאלקו נותרה כמציעה היחידה שנותרה. כמו כן הורה בית המשפט לאפקון, טלקום, רשות המים וליד לשלם לאלקו 15 אלף שקל כל אחת שכר טרחת עורך דין. בהתחשב בנסיבות, ההחלטה הסופית על המכרז הושארה לוועדת המכרזים.