ע"א 4234/02

תקציר

מדובר בתאונת דרכים שבה נפצע דוד נאמן בשנת 1998 והותירה אותו עם נכות רפואית לצמיתות המוערכת בכ-39.2%. בית המשפט המחוזי קבע כי נאמן עדיין יכול לבצע עבודה משרדית, והעמיד את הליקוי התפקודי שלו על 36%. נאמן נפטר ללא קשר לפני הדיון בערעור, מה שהוביל את בית המשפט העליון להפחית את הפיצויים שנפסקו בגין נזקים עתידיים. עוד קבע בית המשפט כי יש לנכות מס הכנסה משכר הבסיס המשמש לחישוב הפסדי השתכרות. בית המשפט המחוזי אמנם לא פסק הפסדי השתכרות בעבר, אך בית המשפט העליון, שהכיר בליקוי הנהיגה החלקי של נאמן ובחצי שנה של חוסר כושר מוחלט לעבוד, הוסיף לפסק הדין 120,000 שקל לתקופה זו. עזבונו ויורשיו של המנוח טענו כנגד ניכויים כלשהם עקב מותו, אך בית המשפט קבע כי המערערים אינם אחראים עוד לנזקים שנגרמו לאחר מותו של נאמן. בית המשפט סירב לשנות היבטים אחרים בפסיקת בית המשפט המחוזי בנוגע לליקוי תפקודי, או פיצוי בגין הוצאות משק הבית, הוצאות ניידות וכאב וסבל. השופט א' ריבלין נתן את פסק הדין, עליו הסכימו הנשיא א' ברק והשופטת מ' נאור.