ת"א 29047-04-22

תקציר

## ניתוח משפטי מקיף: החלטה בבקשה להבאת ראיות לסתור ומינוי מומחה רפואי **הקדמה** החלטה זו של בית משפט השלום בהרצליה (כב' השופט יוסי ברכיה) עוסקת בבקשת תובעת, שנפגעה בתאונת דרכים, להביא ראיות לסתור את קביעות הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") בתחומי האורתופדיה והנוירולוגיה, ולחלופין, להורות על מינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט בתחומים אלו וכן בתחום רפואת הכאב. ההחלטה דנה בשילוב של עקרונות משפטיים יסודיים בדיני נזיקין, ובפרט בתחום הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, לצד סוגיות של יישום הדין על עובדות מקרה ספציפי. **רקע עובדתי** התובעת, ילידת 1973, נפגעה בתאונת דרכים ביום 20.9.2015. התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המל"ל. הוועדות הרפואיות של המל"ל קבעו, במספר מועדים, כי לתובעת לא נותרה נכות צמיתה בתחומי האורתופדיה, הנוירולוגיה והא.א.ג. קביעות אלו ניתנו על אף תלונות התובעת על כאבים בצוואר ובגב התחתון, כאבי ראש, סחרחורות, הקרנות לרגל, וקשיים בתפקוד. התובעת הגישה מספר עררים וטוענת כי התאונה הותירה אצלה נכות, וכי חלה החמרה במצבה. היא טוענת לפגם בהחלטות הוועדות, לבירור רפואי חלקי, ודורשת מינוי מומחה בתחום רפואת הכאב, תחום בו לטענתה לא נבדקה כלל. הנתבעת, חברת הביטוח, מתנגדת לבקשה, וטוענת כי הוועדות פעלו כנדרש, התייחסו לכל התלונות והחומר הרפואי, וכי אין מקום להביא ראיות לסתור או למנות מומחים נוספים. **ניתוח משפטי – עקרונות וחידושים** 1. **מעמד קביעות הוועדות הרפואיות של המל"ל:** * **הלכה פסיקתית:** בית המשפט מציין כי "הלכה היא כי קביעת שיעור נכות על-ידי ועדה רפואית של המל"ל מחייבת את בית המשפט הדן בתביעה לפי חוק הפיצויים". הוראה זו מעוגנת בסעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים"). * **החריג – הבאת ראיות לסתור:** בית המשפט מדגיש כי הבאת ראיות לסתור קביעות אלו היא "החריג לכלל – אשר יופעל אך במקרים יוצאי דופן". הדבר נתמך בפסיקה רלוונטית (רע"א 796/19, רע"א 683/19). * **טעם לחידוש/החריג:** החידוש המשפטי כאן אינו בהלכה עצמה, המוכרת וידועה, אלא בהדגשת הפער המשמעותי בין הכלל (כבוד קביעות המל"ל) לבין החריג (הבאת ראיות לסתור), והצורך במקרים "יוצאי דופן" כדי להצדיק את סטייה מהכלל. 2. **סמכות בית המשפט למנות מומחים רפואיים:** * **הרציונל:** סעיף 6ב לחוק הפיצויים, בנוסף להוראה בדבר חובת קבלת קביעות המל"ל, קובע גם את סמכות בית המשפט להורות על מינוי מומחים רפואיים מטעמו, כאשר הדבר נדרש לצורך בירור עובדתי רפואי. * **מתי מוענקת ההיתר?** הפסיקה, כפי שצוטטה בהחלטה, קובעת כי הטעמים להבאת ראיות לסתור יכולים להיות: * **טעמים משפטיים:** פגם מהותי בקביעות הוועדה, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי. * **טעמים עובדתיים כבדי משקל:** שינוי מהותי במצב הנפגע, גילוי נתונים חדשים שלא עמדו בפני הוועדה. * **הדגשה חשובה:** נקבע כי "אין די בהצבעה על פער בין עמדת הוועדה לבין עמדתו של מומחה מטעם הצדדים או בין קביעות הוועדה מדרג ראשון לבין אלו של הוועדה לעררים". בכך, בית המשפט מציב רף גבוה לקבלת בקשות להבאת ראיות לסתור, הדורש יותר מסתם חוסר הסכמה עם החלטת הוועדה. 3. **הדיון בתחום רפואת הכאב – חידוש פרקטי:** * **קבלת הבקשה:** בניגוד לדחיית הבקשה בתחומי האורתופדיה והנוירולוגיה, בית המשפט קיבל את הבקשה למינוי מומחה בתחום רפואת הכאב. * **הנימוק המרכזי:** הנימוק המרכזי לחידוש כאן הוא העובדה שתחום הכאב, על אף תלונות התובעת וטיפולים שקיבלה, **"שותק"** בפרוטוקולי המל"ל. בית המשפט מדגיש כי "הוועדה לא דנה בעניין זה לחיוב או לשלילה. לא נכתבה כל התייחסות לטענות בתחום הכאב בפרוטוקול הוועדה." * **חידוש הלכתי/פרקטי:** הפסיקה קובעת, כפי שמצוטט, כי "תחום שלא מוצה ולא נבדק ע"י ועדות המל"ל, ניתן יהיה לשוב ולבקש מינוי בתחום זה מבית המשפט". הדבר מהווה חידוש משמעותי, שכן הוא פותח פתח לבירור רפואי מעמיק בתחומים שהיו יכולים להישמט מקביעות המל"ל, גם אם התובעת טופלה בהם. * **"ראשית ראיה":** בית המשפט מקבל את האבחנה הרפואית בדבר "הפרעת כאב כרונית" כ"ראשית ראיה" מספקת, אף ללא אסמכתאות נוספות לטיפול במרפאת כאב. הדבר מרחיב את האפשרויות למינוי מומחים, כאשר קיים חשש ל"חור" בבירור הרפואי. 4. **התייחסות לטענות הצדדים וההכרעה:** * **דחיית הבקשה בתחומי האורתופדיה והנוירולוגיה:** בית המשפט מפרט את הנימוקים לדחיית הבקשה, תוך הדגשת העובדה שהתלונות נדונו מספר פעמים, החומר הרפואי נבדק, והוועדות סיפקו החלטות מנומקות. ההחלטה מבססת את הדחייה על כך שהתובעת לא הצביעה על מסמכים רפואיים חדשים או ממצאים אובייקטיביים שהוועדות התעלמו מהם, או על פגם מהותי בהחלטתן. * **קבלת הבקשה בתחום הכאב:** ההכרעה כאן מבטאת איזון בין הרצון לכבד את קביעות המל"ל לבין הצורך בהשלמת הבירור הרפואי במקרים בהם קיים חשש לפגם. **סיכום** החלטה זו מהווה דוגמה ליישום עקרונות משפטיים יסודיים בדיני נזיקין, בדגש על חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. היא מדגישה את המעמד המחייב של קביעות המל"ל, אך מותירה פתח למקרים חריגים בהם יש צורך בהשלמת הבירור הרפואי. ההחלטה מהווה חידוש פרקטי משמעותי בכך שהיא פותחת דלת למינוי מומחים בתחומי כאב, כאשר התברר כי תחום זה לא זכה לבירור מספק בוועדות המל"ל, גם אם התובעת טיפלה בו. הדבר מעיד על מגמה בפסיקה להבטיח בירור רפואי מקיף ומדויק, אף מעבר לקביעות ראשוניות, כאשר קיים חשש לפגיעה בזכויות נפגעים.