דנג"צ 9068/20

תקציר

פסק הדין דוחה את הבקשה לדיון נוסף בפסק דין בעניין זכויות במקרקעין בישראל. המבקשים טענו כי פסק הדין סותר פסקי דין קודמים וקובע כללים חדשים הנראים על פני ההחלטה. באופן ספציפי, הם הלינו על שלוש קביעות בפסק הדין: מעמדו של לוח התביעות, החלת דין חלול על מקרקעין בהליך פשרה, והשפעתו של צו השעיה על תחולת חוק חילול הקודש. עם זאת, בית המשפט מצא כי פסק הדין לא קבע פסיקות חדשות שסתרו תקדימי עבר. באשר ללוח התביעות, הודגש בפסק הדין כי הוא מייצג תביעות אך אינו מהווה ראיה לזכויות קניין, דבר העולה בקנה אחד עם פסקי דין קודמים. טענת המבקשים כי פסק הדין החיה את חוק חילול הקודש, שלדעתם התיישן, נדחתה אף היא כטענת "ערעור" שאינה ראויה לדיון נוסף. כמו כן, הודגש היקפו המצומצם של פסק הדין בנוגע להעברות מקרקעין מרצון. בית המשפט הגיע למסקנה כי הבקשה אינה עומדת בתנאים לקיום דיון נוסף ולפיכך נדחתה, יחד עם הדרישה כי המבקשים יכסו את הוצאותיהם ושכר טרחת עורך דינם של המשיבים.