בש"פ 9209/08
החלטה עליון
תקציר
התקבל ערעור על מעצרו של מערער באשמת סחר וסחר בסמים. בערר נטען כי אין ראיות לכאורה המצדיקות את המעצר, המצביעות על פגמים בחקירה ועל מהימנות עדותו של הקונה. הקונה, שהכיר את המערער במשך שנים, העיד נגדו, הצביע עליו כמוכר והפליל עצמו מרצונו החופשי. החלטות הערכאות הנמוכות יותר מצאו ראיות לכאורה לאשמתו של המערער, בהתחשב בגרסאותיו העקביות של הקונה, שתיקתו של המערער במהלך העימות ועברו הפלילי. הערעור נדחה מאחר שסגן הנשיא הסכים עם התרשמותם ומסקנותיהם של הערכאות הנמוכות יותר, ואימץ את קביעתם בדבר תשתית ראייתית לתיאוריה. בהחלטה הודגש כי הבדיקה בשלב זה היא תיאורטית, וראיות תומכות למעצר אינן דורשות את אותו סטנדרט הוכחה כמו הרשעה. עם עדותו של הרוכש ושתיקת המערער, יחד עם עברו בהרשעתו הקודמת, אישר סגן הנשיא את צו המעצר.
חקיקה מקושרת
בש"פ 9209/08 בוריס שמלאשוילי נ' מדינת ישראל, עליון (18.11.2008)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.