רע"ב 2479/21

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעתירת אסיר. המבקש, המרצה עונש של 16 שנות מאסר בגין עבירות אלימות לרבות אונס ומעשה מגונה, ביקש לערער על החלטת הוועדה לאלימות במשפחה לדחות את בקשתו לחופשה לביקור אמו החולה ולשחרור מוקדם. הוועדה העריכה את המבקש כבעל סיכון גבוה ודחתה את בקשותיו. בית המשפט המחוזי דחה את עתירת המבקש, בנימוק שהוועדה העריכה את מסוכנותו המינית. המבקש, המייצג את עצמו, טען נגד שיקול דעתו של בית המשפט המחוזי וטען כי פרוטוקול הוועדה כוזב, אך שופט הערעור סירב להיעתר לבקשה. השופט קבע כי הבקשה אינה מעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, שהיא אמת מידה הכרחית למתן רשות ערעור, וכי החלטת הוועדה ופסק דינו של בית המשפט המחוזי מנומקים היטב. בנוסף, ציין השופט את האפשרות להגיש את השגותיו בכתב לגוף הרלוונטי לעיון הוועדה. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור.