ע"פ 4917/10

תקציר

הערעור מערער על החלטת בית המשפט המחוזי להרשיע את המערער בהצתה לפי סעיף 448 לחוק העונשין. עד התביעה העיקרי, משולם, העיד כי ראה את המערער מצית את הבניין שלו. המערער הכחיש את הטענות וטען כי הוא חף מפשע. בית המשפט המחוזי העדיף את עדותו של משולם, והרשיע את המערער על יסודה. עם זאת, ערכאת הערעור, לאחר ששקלה את חומר הראיות ושקלה את טענות המערער, מצאה סתירות וקשיים משמעותיים בעדותו של משולם, ובחקירה שהעלו ספק סביר באשמתו של המערער. סתירות אלה נגעו למרכיבים מהותיים בתיק ולא ניתן היה ליישב אותן, כגון מיקומו של משולם בזמן השריפה וסיבת השריפה על פי חוות דעת המומחה לעומת עדותו של משולם. בנוסף, ציין בית המשפט כשלים חקירתיים, לרבות היעדר עימות בין המערער למשולם ואי זימון עדים מכריעים. ערכאת הערעור, שלא היה לה קשר ישיר עם העדים ממנו נהנה בית משפט קמא, נותרה עם ספק סביר בשל הבעיות שנותרו בעניינה של התביעה למרות בדיקתה. לפיכך, היה מוצדק להפעיל את שיקול דעתו לזכות את המערער מחמת הספק, חרף ההסתייגות הכללית מהתערבות בממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא. השופט נ' הנדל, שכתב את פסק הדין, יחד עם השופטים ש' ג'ובראן וח' מלצר, הסכימו שניהם עם ההחלטה.