עת"מ 3107-01-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על הנתונים שסופקו בלבד: **פסק דין: עת"מ 3107-01-26 שוורץ נ' משרד הפנים/האגף לרישוי כלי נשק** **בית המשפט:** בית משפט לעניינים מנהליים בבאר שבע **כבוד השופט:** דניאל בן טולילה **הקדמה:** פסק דין זה עוסק בעתירה מנהלית שהוגשה על ידי דביר שוורץ (להלן: "העותר") כנגד החלטת הממונה על רישוי כלי ירייה (להלן: "הממונה") לדחות את עררו על ביטול רישיון הנשק שלו. העתירה מבקשת מבית המשפט לבטל את החלטת הממונה ולהורות על חידוש רישיון הנשק של העותר. **רקע עובדתי:** העותר, בן 51, מנהל מוצר בחברת ביוטכנולוגיה, מחזיק ברישיון נשק מאז נובמבר 2023, המבוסס על תבחין מגורים בישוב "זכאי". ביום 29.3.2025, התגלע ויכוח בין העותר לפרודתו, בעקבותיו נחקר במשטרה ונשקו נתפס. ב-1.4.2025, נשלחה לו הודעה על ביטול רישיונו, תוך ציון קיומו של מידע על מעורבותו בעבירות בתחום האלימות במשפחה משנת 2025, והחלטת המשטרה כי קיימת מניעה להחזקת כלי ירייה מטעמי שלום הציבור וביטחונו. העותר הגיש ערר על החלטה זו, ולאחר עיכובים, ב-16.11.2025, נדחה הערר. ב-1.1.2026 הוגשה העתירה. **עמדת העותר:** 1. **נטל הוכחה מוגבר:** טענת מרכזית היא שהרשות נושאת בנטל הוכחה כבד יותר בעת ביטול רישיון קיים, לעומת סירוב להעניק רישיון חדש, והמשיבה לא עמדה בנטל זה. 2. **נורמטיביות ואי-מסוכנות:** העותר הוא אדם נורמטיבי, ללא הרשעות קודמות, ששירת שירות צבאי מלא והתנדב למילואים. 3. **האירוע חד-פעמי ולא אלים:** הוויכוח עם הפרודה תואר כתקרית של "סערת רגשות", ללא אלימות פיזית או מילולית, וכי יחסי הפרודים כיום מיטיבים. 4. **תמיכת הפרודה:** פרודתו של העותר תומכת בבקשתו להחזרת הרישיון ואף הגישה תצהיר בעניין. 5. **סגירת התיק:** תיק החקירה נסגר בעילות של "נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין" ולאחר מכן "חוסר אשמה", מה שמנוע את המשיבים מלסתמך עליו. 6. **הפרת חובות:** טענות בדבר הפרת חובת השימוע, לקוניות ההחלטה בערר, והפרת חובת מתן מענה לערר בתוך 45 יום. 7. **סכנה אישית וביטחון הילדים:** ביטול הרישיון מעמיד את העותר וילדיו בסכנה, בהיותם מתגוררים בישוב "זכאי". **עמדת המשיבה:** 1. **רישיון נשק אינו זכות קנויה:** נשיאת כלי ירייה אינה זכות, אלא זכות הנתונה לשיקול דעת הרשות. 2. **שינוי מעמד המשטרה:** תיקון 24 לחוק כלי ירייה (אוגוסט 2023) שינה את מעמד המשטרה מגוף ממליץ לגוף קובע, על בסיס מומחיותה ומידע שברשותה. 3. **הסתמכות על ראיות מנהליות:** המשטרה רשאית להסתמך על מגוון ראיות מנהליות, לרבות תיקים סגורים, חקירות ומידע מודיעיני, ואין דרישה להוכחה ברמה פלילית. 4. **עילת הסגירה:** לטענת המשיבה, גם אם עילת הסגירה הייתה "חוסר אשמה" במועד קבלת ההחלטה, הדבר לא היה פוגע בסבירותה. 5. **תקופת צינון חריגה:** הוסכם על תקופת צינון "קצרה ביותר" של שנה, שתאפשר הגשת בקשה חדשה, מה שמלמד על סבירות והתחשבות. 6. **עיכוב בטיפול:** עיכובים בטיפול בעררים נבעו מעומס כבד, מלחמה והרחבת תבחינים, אך לא פגעו במקצועיות ההחלטה. 7. **זכות שימוע:** זכות השימוע מומשה באמצעות האפשרות להגשת טיעונים בכתב. במקרי עילה של שלום הציבור, יש לפעול ללא דיחוי. **דיון והכרעה:** 1. **נקודת המוצא - רישיון נשק אינו זכות קנויה:** השופט מאמץ את עמדת המשיבה כי לעותר אין זכות קנויה לשאת נשק, וכי שיקול הדעת של הרשות בעניין זה רחב. בית המשפט אינו שם את שיקול דעתו במקום שיקול דעת הרשות. 2. **הבחנה בין הפקעת רישיון קיים להחלטה על רישיון חדש:** נקודה משפטית מרכזית בפסק הדין היא ההבחנה החוזרת בפסיקה בין החלטה על אי-מתן רישיון או אי-חידושו, לבין החלטה על ביטול רישיון קיים (הפקעה). נקבע כי התנאים הדרושים להפקעת רישיון קיימים מחמירים יותר, ודורשים יותר מאשר "חשד גרידא". נדרשת חקירה שהנוגע בדבר מוזמן להשתתף בה ולהשמיע טענותיו. (הפניה לבג"צ 799/80 שללם נ' משרד הפנים). 3. **תפקיד המשטרה לאחר תיקון 24:** השופט מכיר בשינוי מעמד המשטרה מגוף ממליץ לגוף קובע, כפי שנקבע לאחר תיקון 24 לחוק. משקביעת המשטרה כי קיימת מניעה מטעמי שלום הציבור, אין לפקיד הרישוי או לממונה סמכות לסטות מהמלצה זו. (הפניה לעמ"מ 3293/23 מדינת ישראל נ' מאירה סרסור). 4. **ניתוח ראיות והפקת מסקנות:** על אף שהמשטרה הפכה לגורם קובע, השופט בוחן לעומק את מכלול הראיות ואת התשתית העובדתית שהביאה להחלטה. * **תיק החקירה נסגר בעילת "חוסר אשמה":** השופט מתייחס לפסיקה השונה לגבי הסתמכות על תיקים שנסגרו בעילות של "חוסר אשמה" או "חוסר ראיות". הוא נוטה לגישת ביניים, המצריכה משנה זהירות והנמקה מבוססת להסתמכות על תיקים כאלה, ולא רק למקרים חריגים. * **ממצאים מהותיים מהחקירה:** השופט מפרט את תוכן התצהיר של הפרודה, ממנו עולה כי הוויכוח היה על רקע התנהלות הילד, הפרודה "נבהלה", אך גם ציינה שהעותר אינו אלים, שהיא לא פחדה ממנו, וייתכן שפעלה מנקמנות. היא חזרה על כך שהיחסים ביניהם תקינים ושללה אלימות או איומים. * **הקשר לנטל המוגבר:** לאור הנטל המוגבר בהפקעת רישיון קיים, מאפייניו של העותר (גיל, ללא עבר פלילי, שירות צבאי, יצרניות), עמדת הפרודה, ועילת סגירת התיק ("חוסר אשמה"), השופט קובע כי הקביעה בדבר מניעה מטעמי שלום הציבור אינה מתיישבת עם התשתית הראייתית. 5. **היבטים נוספים:** * **פסיקה רלבנטית:** השופט מבחין את המקרה הנוכחי ממקרים אחרים בהם בתי המשפט תמכו בהחלטות ביטול רישיון, ומפנה למקרים דומים בהם נקבע שלא היה מקום לביטול (עת"מ 11856-07-23, עת"מ 35756-10-24, עת"מ 2656-06-25). * **עתירה תיאורטית:** השופט דוחה את טענת המשיבה כי העתירה תיאורטית, ומבחין בין "השהיית" רישיון לבין "הפקעה" הדורשת הגשת בקשה חדשה. **החלטה:** החלטת ביטול רישיון הנשק של פקיד הרישוי והחלטת הממונה בערר **מבוטלות**. המשיבה **מחויבת לחדש** את רישיון הנשק של העותר לנשיאת אקדח פרטי. **הוצאות:** הנני מחייב את המשיבים בהוצאות העותר על סך 6,000 ₪. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **חיזוק ההבחנה בין הפקעת רישיון קיים לסירוב רישיון חדש:** פסק הדין מדגיש באופן משמעותי את הקושי הראייתי והמשפטי הנדרש להצדקת הפקעת רישיון נשק שכבר הוענק, ומבסס זאת על פסיקות עליונות. * **פרשנות זהירה לראיות מנהליות (בפרט תיקים שנסגרו בעילת "חוסר אשמה"):** אף שהרשות רשאית להסתמך על מגוון ראיות מנהליות, השופט מציב רף גבוה של זהירות, הנמקה וראיות מבוססות, במיוחד כאשר מדובר בתיקים שנסגרו בעילות חיוביות (כמו "חוסר אשמה"). עמדתו משקפת גישת ביניים המגנה מפני שימוש יתר במידע חלקי או חסר משמעות פלילית. * **חשיבותה של עמדת הגורם הקרוב (הפרודה):** השופט נתן משקל משמעותי לתצהירה של הפרודה, ששללה אלימות וציינה את חוסר הסיכון, מה שהשפיע על הערכת המסוכנות. * **ביקורת על קביעות "כוללניות" של הרשות:** השופט פוסל קביעה בדבר "מניעה מטעמי שלום הציבור" שאינה מפורטת ומבוססת דיה, במיוחד כאשר היא עומדת בסתירה לתשתית ראייתית אחרת (כמו סגירת תיק, עמדת הפרודה, ואופי האירוע). * **חשיבות ההנמקה של הרשות:** ההנמקה של הממונה נבחנה ביסודיות, ובסופו של דבר נמצאה כחסרה דיה לאור הראיות. * **הכרה בפער בין הדין לפרקטיקה (שינוי תיקון 24):** השופט מאזכר את תיקון 24 ואת שינוי מעמדה של המשטרה, אך במקרה זה, למרות שהמשטרה היא גורם קובע, בחינת הראיות העובדתיות הובילה למסקנה שונה. * **אי-תיאורטיות של עתירות מנהליות:** הדחייה של טענת "עתירה תיאורטית" מדגישה את זכותו של אזרח לפנות לבית המשפט בעניינים מנהליים, גם אם נפתחה בפניו דרך להגשת בקשה חדשה, כאשר ההחלטה המקורית נשארת על כנה ופוגעת בו. **לסיכום,** פסק דין זה משקף גישה משפטית המגבילה את שיקול הדעת של הרשויות בענייני רישוי כלי ירייה, במיוחד כאשר מדובר בהפקעת רישיון קיים. הוא מדגיש את הצורך בבחינה פרטנית של כל מקרה, את חשיבות הראיות העובדתיות (כולל אופי האירוע, עמדות צדדים נוספים, ועילת סגירת תיקים פליליים), ואת הנטל המוגבר המוטל על הרשות בעת שלילת זכויות קיימות.