עע"מ 912/08

תקציר

ערעור זה וערעור שכנגד נובעים ממחלוקת בין מישור הבונים בע"מ (המערערת) לבין עיריית הרצליה (המשיבה) בנוגע להודעת חיוב בגין היטל סלילה בסך 1,144,274 ₪ שהוציאה העירייה למערערת. המערערת בנתה שני בניינים על מגרש בהרצליה והוצאה לה הודעת חיוב בגין היטל הסלילה לאחר סיום הבנייה בשנת 2004. המערערת טענה כי ההיטל צריך להתייחס רק לבנייה החדשה, שכן הבעלים הקודם של הקרקע היה צריך להיות מחויב בגין הסלילה הקיימת. עם זאת, בית המשפט מצא כי בעוד שהעירייה יכלה לגבות מהבעלים הקודמים בגין הכביש הישן, היא לא עשתה זאת ולכן לא ניתן לחייב את המערערת ברכיב הקרקע בהיטל הסלילה. עם זאת, בית המשפט קבע כי העירייה יכולה לחייב את המערערת בגין רכיב הבנייה בהיטל ביחס למבנים החדשים. זאת ועוד, קבע בית המשפט כי עבודות הסלילה האחרונות ברחוב אלתרמן הגובל בנכס של המערערת מהוות דרך חדשה ולא רק שיפוץ של דרך קיימת. לפיכך, המערערת נדרשת לשלם את מלוא רכיב הבנייה בהיטל הסלילה. שני הצדדים ערערו על החלטה זו. בערעור העיקרי נטען כי יש לבטל את פסק הדין לחייב את המערערת בגין הסלילה החדשה ביחס לרכיב הבנייה, ואילו הערעור שכנגד ערער על פטור המערערת מהיטל סלילת הכביש בגין רכיב הקרקע. השופט ס' ג'ובראן דחה הן את הערעור והן את הערעור שכנגד, ואישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. השופט א' רובינשטיין והשופט ח' מלצר הסכימו.