ת"צ 62739-01-14

תקציר

השופט דחה הן את הבקשה לתביעה ייצוגית והן את התביעה האישית נגד כאל מכמה טעמים. ראשית, המבקש לא הוכיח כי קמה לו עילת תביעה אישית הנובעת מחוזה בטל. טענת המבקש כי לא התקשר כדין עם כאל משום שלא הביע באופן אובייקטיבי את הסכמתו לתנאי כרטיס האשראי לא התקבלה. מהראיות עולה כי המבקש חתם על טפסי הבקשה וקיבל את הכרטיס והמסמכים הנלווים, לרבות תנאי השימוש, אך בחר שלא לקרוא אותם. טענתו כי לא הבין את השלכות כרטיס האשראי אקטיב אינה מספיקה כדי לבטל את החוזה, מה גם שהוא עשה שימוש סלקטיבי בכרטיס לרכישות גדולות יותר וקיבל דוחות חודשיים המפרטים את העסקאות והחיובים. שנית, השופט מצא כי אין אפשרות סבירה שהשאלות המשותפות לכל חברי הקבוצה יוכרעו לטובתם. המבקש טען כי כאל הטעתה לקוחות בכך ששיווקה כרטיסי אשראי אקטיביים וכי שיטת השיווק הטעתה במכוון. עם זאת, השופט ציין כי הפיקוח על הבנקים כבר התייחס לנושא וביצע שיפורים, וכאל עמדה בדרישות. תכליתה של התובענה הייצוגית להרתיע מפני התנהגות בלתי חוקית התגשמה אפוא ללא צורך בתובענה ייצוגית. בנוסף, ציינה השופטת כי סיכויי ההצלחה של המבקש נמוכים, ומאחר שהתביעה לא הוגשה בחוסר תום לב, ההוצאות שנפסקו לנתבע היו מינימליות והסתכמו ב-100,000 ₪. ההחלטה התקבלה בהעדר שני הצדדים, ופסק הדין היה אמור להישלח אליהם על ידי המזכירות.