רע"א 5464/22

תקציר

בפסק הדין מיום 19.10.2022 החליט בית המשפט לדחות בקשה לדחייה, ואפשר לתיק להתנהל למרות בקשת המבקש לדחייה על הסף. ערכאת הערעור הדגישה את הסתייגותה הכללית מהתערבות בהחלטות פרוצדורליות המורות על חקירה עניינית, וציינה כי דחייה על הסף היא סעד חמור השמור למקרים בהם ניכר כי לא ניתן להעניק סעד לתובע, גם אם כל הטענות הוכחו. עיקרון זה נתמך בפסיקה מבוססת, בה מתערבת ערכאת הערעור רק במקרים חריגים של טעויות משמעותיות או פוטנציאל להוצאת משאבים חריגה וחסרת תוחלת. המקרה הנדון עסק בשתי טענות עיקריות כנגד המשיב: פרסומים מכפישים והטרדה לכאורה באמצעות תלונות סרק. בית הדין לא מצא את נימוקי הדחייה משכנעים דיים כדי לאפשר בחינה מלאה של סוגיות אלה בהליך העיקרי. בית המשפט הכיר בכך שבעוד שהמבקש טען כי מדובר בפרסומים מוגנים מכוח דיני לשון הרע, הרי שהגנה זו נותרה שנויה במחלוקת ומחייבת בירור עובדתי נוסף. יתר על כן, חששות פוטנציאליים לגבי משאבים מבוזבזים נחשבו פחות משמעותיים, שכן ההליכים המקושרים יתרחשו בכל מקרה, ויתייחסו לנושאים הקשורים זה בזה. צוינה האפשרות לפצות את המבקש באמצעות הוצאות אם התביעה שכנגד תידחה מאוחר יותר. בסופו של דבר דחה בית המשפט את בקשת הערעור, תוך שהוא מדגיש את הצורך בניתוח משפטי ועובדתי מקיף בשלב מאוחר יותר של ההליך.