ע"א 3982/04

תקציר

הערעור מערער על פסק דינו של בית משפט השלום בהרצליה, אשר דחה את תביעת המערערת לפיצויים שנטענו כתוצאה מתאונת דרכים. המערער טען, כי נפגע מטנדר בו נהג המשיב מס' 1, ועל כן המשיבה מס' 2, כמבטחת הרכב, אחראית לפצותו בגין נזקיו. עם זאת, טענו המשיבים כי האירוע התרחש בשל רשלנותו היחידה של המערער, כאשר קפץ מהרכב הנוסע תוך ניסיון לחטוף כלב. בית משפט השלום קיבל את גרסת המשיבים וקבע כי קפיצה מרכב נוסע אינה נחשבת לתאונת דרכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. לאחר בחינת הראיות והטענות, פסק בית הדין לערעורים לטובת המערער. נמצא כי קביעתו העובדתית של בית משפט קמא מעדיפה את גרסת המשיבים, לפיה המערער קפץ מהרכב הנוסע. עם זאת, שגה בית המשפט בהגיעו למסקנה כי לא מדובר בתאונת דרכים. ערכאת הערעור קבעה, כי השימוש ברכב לצרכי תחבורה נבחן באופן אובייקטיבי, ומאחר שהרכב הונע לצורכי תחבורה, אין זה משנה כי כוונת המערער בכניסתו לרכב הייתה לגנוב כלב. לפיכך, האירוע נחשב לתאונת דרכים, והמשיב מס' 2 היה חייב בפיצוי המערער בגין פציעתו. משכך, התקבל הערעור, פסק דינו של בית משפט קמא נדחה, והתיק הוחזר לבית משפט קמא לצורך הכרעה בשאלת הנזקים. בנוסף, חויב המשיב מס' 2 לשלם למערער 30,000 ₪ הוצאות משפט.