רמ"ש 25711-01-22

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור על החלטת בית משפט קמא בחלקו. ערכאת הערעור מסכימה עם טענת המערערת כי החלטת בית משפט קמא נפלה פגם פרוצדורלי שכן היא ניתנה ללא בחינה ראויה ומבלי שניתנה לצדדים זכות טיעון. עוד מציין בית המשפט כי החלטת בית משפט קמא עמדה בסתירה לחוק ולחובות ולזכויות המוסריות של ההורים והילדים המעורבים בתיק, ובפרט בכל הנוגע להסדר שהותו של קטין בדירת אביו ללא השגחה בעת שהאב שוהה בחו"ל, למרות רצונה של האם. פסק הדין מדגיש את חשיבות מתן המשקל לעמדות הקטינים ואת הצורך להגן ולחזק את הקשר הורה-ילד. היא מבטלת את החלטת בית משפט קמא בדבר השינוי בשהותם של הקטינים ובטיפול הפרטני בהם ומורה על בחינה ראויה של סוגיות אלה. עם זאת, הערעור נדחה בעניין ביטול צו עיכוב היציאה, שכן בית המשפט סבור כי מדובר בצעד קיצוני ואין הצדקה לקיימו. המשיב מצווה לשאת בהוצאות המערערת, וניתן לפרסם את פסק הדין תוך השמטת פרטים מזהים.