תו"ב 67229-01-23

תקציר

הנאשם טען כי יש לדחות את כתב האישום נגדו משום שהוגש מעבר למגבלות הזמן שנקבעו בהנחיה המעגנת את סעיף 57א(א) לחוק סדר הדין הפלילי. התובע טען כי ההנחיה אינה חלה על התביעה העירונית, אולם בית המשפט קבע שכן. עוד קבע בית המשפט כי רק היועץ המשפטי לממשלה יכול לתת אישור לאיחור בהגשת כתב אישום, ומאחר שהדבר לא נעשה, וכתב האישום הוגש מעבר למגבלות הזמן, יש לבטלו. למרות שלבית המשפט שיקול דעת מסוים במקרים של פגמים בכתב האישום לפי סעיף 150 לחוק סדר הדין הפלילי, לשונו המפורשת של סעיף 57א(א) אינה מותירה מקום לשיקול דעתו של בית המשפט במקרה זה, ויש לדחות את כתב האישום. הדבר עולה בקנה אחד גם עם תכלית חקיקת הסעיף, יצירת ודאות משפטית, ומוטב ללכת בתוואי המתווה החוק הטעון את אישור היועץ המשפטי לממשלה. לבסוף, הקביעה כי יש לבטל את כתב האישום חלה רק כאשר לא התקבלה הסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ולכן, במקרים בהם היא חלה על חלק מהאישומים אך לא על כולם, יש להחיל את כלל הבטלות היחסית. במקרה זה, מאחר שכתב האישום הוגש מעבר למגבלות הזמן ולא התקבלה הסכמת היועץ המשפטי לממשלה, לא נותרה ברירה אלא לבטל את כתב האישום.