עמ"ת 31965-10-06

תקציר

המדינה ערערה על החלטת בית משפט השלום בחדרה לשחרר את המשיב, שהואשם בסחיטה באיומים, למעצר בית מלא בבית מגורים בבאר שבע. המדינה טענה כי בית משפט קמא לא נתן משקל מספק לעברו הפלילי של המשיב, למהות העבירה ולחוסר מהימנותו של המפקח המוצע, מר מסעוד אלמקייס. למשיב עבר פלילי משמעותי, הכולל הרשעות בעבירות סמים, רכוש ואלימות. למרות שריצה עונשי מאסר מרובים, הוא שב וביצע עבירה זמן קצר לאחר שחרורו. עבירת הסחיטה באמצעות איומים נחשבת פעמים רבות כבלתי מתאימה לשחרור, שכן היא יכולה להתבצע בעודה כלואה בבית ועלולה להיות כרוכה בשיבוש הליכי משפט. יתר על כן, למפקח המוצע, מר אל-מקייס, יש רקע מפוקפק, הכולל הרשעה בעבירת איום וניהול מכון גמילה בלתי חוקי מסמים. חוסר אמינותו פוגע באפקטיביות של החלופה המוצעת. לפיכך, פסק ערכאת הערעור לטובת המדינה, קיבל את הערעור והורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים, שכן החלופה שנבחרה לא שללה את המסוכנות הנשקפת ממנו לחברה.