בג"צ 842/93

תקציר

בעניינו של העותר המבקש למנוע הקצאת חלקות ביישוב הבדואי רהט למשפחות מחוץ לשבטו, התערב בית המשפט לאחר שהעותר הגיש בקשה בעקבות ניסיונות כושלים להסדיר את העניין ישירות מול המשיבים. בתחילה, צו מותנה של בית המשפט עורר את הצורך בגישור לפי תקנות בתי המשפט (פישור), התשנ"ג-1993, והוביל להסדר פישור. בית המשפט הכיר בזכותו של העותר להחזר הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, תוך שימת דגש על מספר שיקולים: ההצדקה להגשת העתירה, האם העותר מיצה את כל האפשרויות הקודמות בטרם פנה לבית המשפט, עיכובים כלשהם בהגשה והאם הגשת העתירה גרמה למשיבים לחזור בהם מהחלטתם. הראיות הצביעו על כך שהעותר חיפש ברצינות פתרון לפני ההתדיינות המשפטית, תוך דבקות בהסכם מקומי המתיר הקצאת מגרשים למשפחות בדואיות שאינן שבטיות. לאחר מכן, מינה בית המשפט מגשר, אשר סייע בהצלחה להסכם. בית המשפט הדגיש את עקשנותו של העותר ואת ההליך המשפטי הראוי, ופסק לו פיצוי הוצאות בסך 7,000 ₪, לצבירת ריבית ממועד פסק הדין, תוך הכרה בעבודה הענפה ובנטל הפרוצדורלי שנטל על עצמם נוכח התנגדותם הראשונית של המשיבים.