ת"ט 31680-05-22

תקציר

פסק הדין מקבל בחלקו ודוחה בחלקו את תביעת התובע נגד הנתבע לביצוע שני שיקים. השאלה הראשונה שעמדה להכרעה הייתה האם הצ'קים נגנבו, והשופט מצא כי טענת הנתבע כי הצ'קים נגנבו אינה אמינה. השיקים לא אבדו ולא נגנבו, והם נמסרו על ידי מנהל הכספים של הנתבעת, עודד, לפאדי, שהפקיד אותם בבנק. באשר לטענת הנתבעת כי השיקים ניתנו ללא אישור, קבעה השופטת כי חריגתו של עודד מההרשאה לא פגעה במי שהחזיק כראוי את השיקים, והמקרה שלפנינו שונה מפסיקה קודמת בנושא. השופט התייחס למספר מקרים קודמים בהם אבות מסרו שיקים חתומים לבניהם, שלאחר מכן חרגו מההיתר שניתן להם. אלא שבמקרה הנוכחי, הצ'קים נמסרו לעודד כדי שישמשו כמכשירים סחירים, ולכן, אם התובעת החזיקה כראוי את השיקים, היא זכאית לפירעון, למרות פעולותיו הבלתי מורשות של עודד. לאחר מכן קבעה השופטת כי התובע אכן החזיק כראוי בשיק השני, שכן הוא נמסר בשלמותו ולפני מועד פירעונו, והתובע נתן תמורה לשיקים ופעל בתום לב. מנגד, לא הייתה מחלוקת כי התובע לא היה מחזיק ראוי בשיק הראשון. לפיכך נדחתה התביעה בגין השיק הראשון, ואילו התביעה בגין השיק השני, בסך 55,800 ₪, התקבלה. הנתבע חויב לשלם לתובע הוצאות בסך 2,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 13,000 ₪.