בש"א 21750/06

תקציר

פסק הדין דוחה את טענת המשיבים כנגד מבקש הסעד ההצהרתי. המבקש הגיע בעבר להסכם עם המשיבים לתמיכה כספית בפרויקט בנייה. המשיבים לא הצליחו לשכנע את בית המשפט כי עמדו בדרישות המשך המימון שנקבעו בהסכם. עוד טען המבקש כי בקשת המשיבים חורגת בהרבה ממגבלת הזמן, ולפיכך מיושנת, טענה שהמשיבים לא התייחסו אליה כראוי. השופטת סקרה הליכים דומים קודמים – ע"א 1025/03 וע"פ 792/03 – ומצאה כי הם יצרו השתק, ומנעו את בירור מהותי של התביעה הנוכחית. יתר על כן, השופטת הסכימה עם טענת המבקשת כי עילת התביעה התרחשה בשנת 1997 כאשר המבקש סירב להמשיך ולממן את הפרויקט, והפך את התביעה הנוכחית, שהוגשה הרבה יותר מאוחר, למיושנת. ההחלטה גם פוסקת למבקש 15,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, בתוספת מע"מ, הצמדה וריבית משפטית. המשיבים נעדרו בעת מתן פסק הדין ולכן הוא ניתן בהעדרם.