ע"פ 33098-09-12

תקציר

הערעור שהגישו מר עמר עמר וחברתו נדחה על ידי בית המשפט, ואישר מחדש את החלטת בית הדין האזורי. התיק נסב סביב הפרות של חוק עובדים זרים, כאשר מר עמר לא דאג לספק תנאי מגורים נאותים לעובדיו הזרים. הבניין ששכרה החברה הפגין הזנחה חמורה, בלתי ראוי למגורי אדם, בניגוד לטענות על מצבו הטוב בעת השכירות. בית המשפט מצא כי מר עמר, כנושא משרה בחברה, היה מודע, או היה עליו להיות מודע, לליקויים אלה. טענות בדבר רשלנות מצד העובדים או חוסר מודעות נדחו, כמו גם הרעיון של "עצימת עיניים", המרמז על בורות מכוונת. כמו כן, נדחו בקשות לקבלת תסקיר קצין מבחן שימנע את הרשעתו של מר עמר. בית המשפט הדגיש כי הימנעות מהרשעה שמורה למקרים חריגים, שלא חלו כאן. כוונת המחוקק בקביעת אחריות אישית לנושאי משרה בחברה בנסיבות אלה הופעלה. טענות בדבר פגיעה כלכלית במר עמר עקב הרשעתו נחשבו בלתי מספיקות כדי להצדיק פטור מכלל ההרשעה באשמה. באשר לקנסות, המערערים לא טענו די הצורך להפחתה, והחלטות בית המשפט המחוזי בעניין הקנסות נמצאו מאוזנות בקפידה. לפיכך, הערעור נדחה על הסף, תוך שמירה על פסק הדין המקורי והדגשת חשיבות אכיפת החובות החוקיות להגנה על זכויות העובדים הזרים.