ת"פ 37261-03-12

תקציר

עיקר המחלוקת בתיק זה נסובה סביב בקשת ההגנה לבטל את הרשעתם של שני נאשמים בעילה של נסיבות חריגות. הנאשמים, שהיו מעט מעל גיל הבגרות בעת ביצוע העבירות, הורשעו בסחיטה באיומים ובקשירת קשר. הם עצרו שלושה קטינים, איימו עליהם בחבלה גופנית ולקחו מהם את שלושת הטלפונים הניידים שלהם. בית המשפט הכיר בכך שהנאשמים היו צעירים וללא עבר פלילי, אך לקח בחשבון גם את אופיו המתוכנן והאלים של הפשע, את השפעתו על הקורבנות ואת העובדה שהוא נופל לקטגוריה רחבה יותר של תקיפות נפוצות יותר ויותר של קטינים ופגיעים. השופט שקל את המלצות שירות המבחן שלא להרשיע את הנאשמים, אך בסופו של דבר החליט כי האינטרס הציבורי והצורך בהרתעה גוברים על הנסיבות הפרטניות. לפיכך, ההרשעה עמדה בעינה. לאחר מכן פנה השופט לגזר הדין, בהתחשב הן בחומרת העבירה והן בנסיבות האישיות של הנאשמים. בהתחשב בגילם הצעיר, בדיווחיהם החיוביים ובחזרתם לחיים נורמטיביים, החליט השופט על עונש של שישה חודשי מאסר, אותם ניתן יהיה לרצות באמצעות עבודות שירות, בכפוף לאישור הממונה על העבודות הציבוריות. השופטת הדגישה את הצורך בגישה מאוזנת לגזר הדין, שמטרתה לשקם את הנאשמים תוך העברת מסר של הרתעה לחברה. פסק הדין ניתן בנוכחות הצדדים ביום 11.11.2013.