רע"ב 7774/13

תקציר

פסק הדין מתייחס להחלטת ועדת השחרורים להעניק שחרור מוקדם לאסיר תושב הרשות הפלסטינית. בית המשפט לעניינים מנהליים דחה בעבר את החלטת ועדת השחרורים בנימוק שהאסיר לא יוכל לעמוד בתנאי ההתייצבות בתחנת משטרת בנימין, תנאי שנחשב חשוב להשגחתו במהלך תוכנית השיקום. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי התערבותו של בית המשפט לעניינים מנהליים בהחלטת ועדת השחרורים אינה מוצדקת. ועדת השחרורים שקלה את עבירות העבר של האסיר ואת הסכנה הנשקפת ממנו, אך בסופו של דבר החליטה לשחררו מוקדם על סמך שיקומו המוצלח והשלמת תוכנית טיפול מותאמת. בית המשפט העליון הסכים עם שיקול דעתה של ועדת השחרורים במקרה זה, מה גם שחלף הזמן ונסיבות חייו של האסיר השתנו. בית המשפט הדגיש כי היעדר הפיקוח בשל מגורי האסיר ברשות הפלסטינית היה שיקול רלוונטי אך לא מכריע. לפיכך בוטל פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים, והחלטת ועדת השחרורים למתן שחרור מוקדם הוחזרה על כנה. בנוסף, נדרשה המדינה להודיע לבאי כוח האסיר על עמדתם בדבר ויתור על תנאי הדיווח בתוך שבעה ימים, ושחרור האסיר התבקש להתבצע בתוך עשרה ימים מיום הכרעת הדין. השופטים דנו גם בתפקידם של בתי המשפט בבחינת החלטות ועדת השחרורים ובבחינה הפרטנית הנדרשת בכל מקרה.