ערר 95014/10

תקציר

המערערים, בעלי מספר דירות בתל אביב, טענו כי נכסיהם נפגעו עקב אישור תכנית תדמת 2005, שכללה סלילת כביש מהיר ומסילת רכבת בסמוך לבתיהם. לטענתם, התוכנית שינתה את המצב התכנוני הקודם והובילה לרעש, זיהום אוויר וירידת ערך הנכסים שלהם. עם זאת, ועדת הערר דחתה את הערר לגופו, תוך שהיא מצביעה על מספר פגמים מהותיים בדו"ח השומה של המערערים. ראשית, הדו"ח לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש בחוק, שכן חסרו בו פרטים מהותיים והשוואות בין המצב התכנוני הקודם לחדש. היא לא התייחסה לכל התוכניות הקודמות, לא ניתחה את השפעותיהן על הנכסים ולא התייחסה לאלמנטים בתכנית החדשה שעשויים להשביח את נכסי המערערים. שנית, הדו"ח כלל תביעות נזק לא ברורות ולא מבוססות, כגון אי נוחות והוצאות חשמל מוגברות, שאינן מוכרות כרכיבי נזק תקפים לפי חוק התכנון והבנייה. שלישית, השומה חסרה פירוט וחישוב לגבי שיעורי ירידת הערך שנקבעו לכל דירה, ולכן לא ניתן לאמת את סכומי הנזק הנטענים. בנוסף, ציינה הוועדה כי חלק מנכסי המערערים אינם גובלים פיזית בשטח התכנית, ולכן אין להם זכות תביעה לפי חוק התכנון והבניה. הוועדה מתחה ביקורת על התנהלות המערערים לאורך כל הליך הערעור, לרבות הימנעותם מהגשת מסמכים המוכיחים את זכויותיהם בנכסים באופן מסודר, למרות הארכות רבות. משכך, דחתה הוועדה את הערר והורתה למערערים לשלם הוצאות סמליות למשיבים.