ע"פ 9710/10

תקציר

הכרעת הדין דנה בדחיית ערעורו של מערער על הרשעה המבוססת על ראיות נסיבתיות בלבד. בית המשפט בחן בקפידה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, את חומרי הראיות ואת הטיעונים שהוצגו. ערכאת הערעור אישרה כי הראיות הנסיבתיות ביססו די הצורך את מעורבותו של המערער בפשע הנטען ודחתה את ערעורו. למרות שהמערער ערער על ממצאי המהימנות וטען כי הראיות מרמזות על חפותו, בית המשפט מצא את טענותיו חסרות בסיס. ההחלטה לאשר את ההרשעה התבססה על שילוב של התנהגויות חשודות, הימצאות פריטים מפלילים בסביבתו של המערער ועדותו הבלתי עקבית והסותרת. בית המשפט הדגיש את השימוש בגישה הגיונית והגיונית לבחינת הראיות, הממחישה את מעורבותו של המערער מעבר לספק סביר. חרף טענתו של המערער בדבר תיק מפוברק נגדו, הגיע בית המשפט למסקנה כי הראיות וההתנהגויות מצביעות על אשמתו. פסק הדין גם אישר את הקנוניה שנוצרה בין הצדדים המעורבים בהתבסס על מעשיהם ויחסי הגומלין ביניהם. כתוצאה מכך, הערעור נדחה, ואישר את ההרשעה המקורית.