עע"מ 7561/01

תקציר

פסק הדין דן בביטול מכרז לפיתוח שכונה חדשה בבית שמש. בית המשפט קבע כי החלטת המשיבים לבטל את המכרז התבססה על חשש סביר לאי שיווק יתרת המגרשים בשכונה בשל מיעוט המציעים ואפקט ההרתעה הפוטנציאלי על שוכרים חילונים בשל האוכלוסייה החרדית בשכונה. בית המשפט שקל גם את חובתם של המשיבים להגן על כספי הציבור ועל עתודות הקרקע שלהם. בית המשפט אמנם הכיר בטענות המערערים בדבר פגמים פרוצדורליים והנזק הרב שנגרם כתוצאה מביטול המכרז, אך מצא כי המשיבים פעלו כדין למען ניצול מיטבי של הקרקע וכדאיות כלכלית. פסק הדין מבחין בין שתי קבוצות של מערערים: אלה שחתמו על הסכמי פיתוח ואלה שלא. עבור הקבוצה הראשונה, ביטול המכרז לא היה רלוונטי, והתיק הוחזר לבית המשפט לעניינים מנהליים על מנת שיקבע את זכאותם של המערערים לסעד אכיפה ואת יכולתם של המשיבים לסגת מהחוזים. בתוך כך, עניינה של הקבוצה האחרונה ייבחן מחדש על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים על מנת להכריע בשאלה האם המשיבים יכולים לבטל את המכרז כדין בשלב מתקדם. פסק הדין מתייחס גם לדרישות המערערים לקבלת החלטות פרוצדורליות ולמסמכים הנוגעים לתיק. בסופו של דבר, הערעור התקבל, תוך שהוא קובע כי ביטול המכרז אינו חוקי עבור מערערים ספציפיים, וקובע קווים מנחים לבית המשפט לעניינים מנהליים לקביעת סעדי המערערים וחבויות המשיבים.