רע"א 59436-09-16

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין הנוגע להליך בוררות בין שני צדדים, המבקש והמשיב. המבקשת ביקשה לערער על החלטת בית משפט השלום בתל אביב שלא לבטל את סמכותו של הבורר, עו"ד גיל להב, לדון ולהכריע במחלוקות בין הצדדים טרם חתימת ההסכם ביום 25.3.2008. הרקע לתיק כרוך בהסכמים שונים ובהתנגדויות הקשורות לביצוע שיקים, שהובילו לדיון מאוחד בשנת 2013, שהסתיים בהסכמה לפנות להליכי בוררות. המבקשים טענו כי יש להגביל את סמכות הבורר להסכם משנת 2008, ואילו המשיבים טענו כי קיים קשר בין הסכמי 2003 ו-2008. בית משפט קמא פסק לטובת המשיבים, והביא את המבקשים לבקש רשות ערעור. פסק הדין דוחה את בקשת רשות הערעור של המבקשים, וקובע כי החלטות אלה ניתנות במשורה ורק במקרים חריגים. נטען כי טענות המבקשים מתייחסות לעניין הספציפי הנדון בבוררות ואינן מעוררות שאלות משפטיות או ציבוריות מעבר לאינטרסים של הצדדים. יתר על כן, בית המשפט מדגיש כי החלטת הבורר לדחות את הכרעתו הסופית באשר לסמכותו לדון בסכסוכים הייתה ראויה, שכן היא מחייבת בירור עובדתי מעמיק יותר. פסק הדין מבהיר כי אין מדובר בהכרעה בסמכותו המהותית של הבורר אלא בהחלטה פרוצדורלית, וקביעתו של הבורר כי עילות התביעה צריכות להתייחס להסכם משנת 2008 היא עניין עובדתי שיוכרע בשלב מאוחר יותר. בנוסף, הסעד החלופי המבוקש על ידי המבקשים, ביטול הסכמתם לבוררות, לא נדון בבית משפט קמא ועל כן לא ניתן להעלותו ברשות הערעור. לבסוף, מצווה על המבקשים לשאת בהוצאות המשיבים ובשכר טרחת עורכי דין.