סע"ש 55044-05-18

תקציר

בית הדין מצא כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובעת לבין הבנק הנתבע. התובע, שסיפק שירותי ייעוץ לבנק באמצעות חברתו, לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח כי מערכת יחסים כזו נוצרה למרות ההסכם החוזי בין הצדדים. אופי היחסים, כפי שעולה מהתנהלות הצדדים והסכמיהם, הצביע על כך שהתובע נותר יועץ חיצוני לאורך כל התקשרותו עם הבנק. תפקידו היה מייעץ וייחודי, חסר סממנים תעסוקתיים כגון תפקידי ניהול או כפיפות, ותהליכי הערכה וקידום. יתר על כן, התובע ניהל עסק משלו, ניהל משא ומתן על שכרו החוזי ונהנה מהטבות מס שלא עמדו לרשות העובדים. עוד קבע בית הדין כי התובע פעל בחוסר תום לב, וניסה ליהנות בדיעבד ממעמד של עובד לאחר שנהנה מיתרונות ההתקשרות שלו עם הבנק. לו היו יחסי עבודה, עדיין היה בית הדין דוחה את התביעה בשל חוסר תום לב של התובע. טענות התובע להשוואת שכרו הפוטנציאלי כשכיר לשכרו של ראש ענף בכיר בחטיבה הטכנולוגית לא היו נתמכות ולא משכנעות. ככלל, בית המשפט הגיע למסקנה כי יש לכבד את היחסים העסקיים בין הצדדים ולהימנע מהתערבות מופרזת במקרה זה, במיוחד כאשר אין צורך להגן על זכויותיו של אדם פגיע. מאחר שבית הדין לא מצא יחסי עבודה, הוא לא התחשב בנסיבות פיטוריו של התובע. לבסוף חויב התובע בכיסוי הוצאות הבנק ושכר טרחת עורך דין.