ב"ל 26577-10-23

תקציר

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו דחה את תביעתה של מריאן לרנר, רופאת שיניים, נגד המוסד לביטוח לאומי להכיר בפציעותיה בצוואר ובידה כקשורות לעבודה. בית המשפט מצא כי לרנר לא הביאה ראיות מספיקות לכך שהפגיעה בצווארה נגרמה כתוצאה מתנועות חוזרות ונשנות בעבודה, שכן העובדות שנקבעו לא התייחסו לתנועות כאלה. באשר לפגיעה בידה, קבע בית המשפט כי לא הוכח בסיס עובדתי למיקרוטראומה, שכן עדותה של התובעת חסרה פירוט וכימות של הפעולות החוזרות ונשנות המבוצעות מדי יום. תצהירה ועדותה של לרנר לא תאמו והיא לא הגישה ראיות נוספות לתמיכה בטענותיה. פסק הדין התייחס גם למקרים קודמים בעלי נסיבות דומות, והדגיש כי תנועות חוזרות המשפיעות על איברים מרובים חייבות להיבחן באופן סביר. בית המשפט הגיע למסקנה כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה בגין אף אחת מהתביעות ולכן דחה את התביעה כולה.