עת"מ 31556-05-18

תקציר

השופט צבי דותן קבע כי בקשת המשיב לאכיפת ערבות בנקאית שהגיש העותר נדחית. כותרת הבקשה הייתה מטעה, שכן ראוי היה לכנותה את בקשת המשיב למימוש הערבות הבנקאית. השופטת הסכימה עם טענת המשיב כי מדובר בתיק של שחרור בערבות ולא בערובה, וכי היא הוגשה כראוי במסגרת ההליך בתיק העיקרי. עם זאת, השופט לא קיבל את טענת העותר כי היה על המשיב להגיש תביעה נפרדת. השופטת הסבירה כי בבקשת מימוש הערבות, המשיב לא היה צריך להוכיח רשלנות מצד העותר או חוסר סבירות בקשתו לסעד זמני אלא רק את דחיית תביעתו. המשיב טען לנזק מתשלומי ריבית על הלוואה שנלקחה לצורך קבלת היתר בניה, עיכוב בהכנסות מהפרויקט ופגיעה במוניטין. השופט קבע כי המשיב לא הצליח להוכיח קשר סיבתי כלשהו בין צו המניעה הזמני לבין הנזק הנתבע. הם גם לא סיפקו ראיות מספיקות כדי שבית המשפט יוכל להעריך את היקף הנזק. בנוסף, ציין השופט כי טענת המשיב כי בית המשפט ציין כי עתירת העותר מופרכת במהלך הדיון אינה מדויקת. ההחלטה לדחות את הבקשה התקבלה לאחר ששקל את כל הטענות שהוצגו, והשופט הגיע למסקנה כי מדובר בפעולת תגמול בעקבות הליך נפרד שיזם העותר. הערבות הבנקאית תוחזר לעותר, והמשיב יישא בהוצאות העותר.