ת"א 15498-04-25

תקציר

בסדר. להלן ניתוח משפטי של ההחלטה, תוך התמקדות בעיקר בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על הנתונים שהוצגו בלבד: **ניתוח משפטי של החלטת בית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת בתיק ת"א 15498-04-25 באבאללה ואח' נ' כוכב הגולן בע"מ** **רקע עובדתי והמחלוקת המשפטית:** ההחלטה עוסקת בבקשה לפסילת שופט שהוגשה על ידי הנתבעים (שהם התובעים שכנגד) נגד השופטת הדנה בתיק. הבקשה הוגשה בעקבות החלטת בית המשפט מיום 11.12.2025, בה נמחקה התביעה שכנגד שהגישו הנתבעים, וזאת עוד בטרם התקיים דיון בתיק. לטענת הנתבעים, מחיקת התביעה שכנגד, שניתנה בסמוך למועד ההגשה, מצביעה על "משוא פנים" והעדפה של התובעים בתיק. **עקרונות משפטיים מרכזיים שעלו מההחלטה:** 1. **כללי פסלות שופט (סעיף 77א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984):** * **המבחן הקובע:** ההחלטה מדגישה כי המבחן המרכזי לקיומה של עילת פסלות הוא "קיומו של חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". * **החלטות דיוניות כבסיס לפסלות:** נקבע כי החלטות שיפוטיות שניתנות במסגרת ניהול ההליך, גם אם הן מהוות רצף של החלטות שאינן לרוחו של בעל דין, אינן מקימות כשלעצמן חשש ממשי למשוא פנים. הדרך הנכונה לערער על החלטות כאלה היא באמצעות הליכי השגה הקבועים בדין (ערעור), ולא באמצעות בקשת פסלות שופט. * **מניעי הפסלות:** בנסיבות המקרה, בית המשפט דחה את טענות הנתבעים בדבר משוא פנים, שכן מחיקת התביעה שכנגד נבעה ממחדלים דיוניים של התובעים שכנגד עצמם, וזאת עוד בטרם התקיים דיון כלשהו בתיק. 2. **סדר הדין האזרחי – הגשת תביעה שכנגד (תקנה 21(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018):** * **הזכות להגיש תביעה שכנגד:** תקנה 21(א) קובעת כי "תובע רשאי להגיש תביעה שכנגד עם הגשת כתב ההגנה". * **השלכות של אי הגשת תביעה שכנגד במועד:** ההחלטה מפרטת את הדין החל במצב בו לא הוגשה תביעה שכנגד יחד עם כתב ההגנה. במקרה כזה, שמורה לנתבע הזכות לבקש מבית המשפט לאפשר לו להגיש תביעה שכנגד, לרוב במסגרת קדם המשפט. אם הצורך עולה לאחר מכן, יש להוכיח כי "לא היה ניתן לציין את הבקשה ברשימת הבקשות או כי לבעל הדין הצדק סביר למחדלו". * **היעדר זכות אוטומטית להגשה מאוחרת:** נקבע כי אי הגשת תביעה שכנגד במועד, או אי הגשתה יחד עם כתב ההגנה, אינה מקנה לבעל הדין זכות מאוחרת להגשתה ללא קבלת רשות מבית המשפט, אף אם מדובר בפרק זמן קצר יחסית. * **מחדל דיוני:** הגשת תביעה שכנגד לאחר הגשת כתב ההגנה, ללא בקשת רשות מפורשת וללא הצגת טעמים מיוחדים לאיחור, מהווה מחדל דיוני. * **סמכות המחיקה:** בית המשפט הוסמך למחוק תביעה שכנגד שלא הוגשה בהתאם לתקנות, וזאת בהתאם לסמכויותיו לפי תקנות 41-42 לתקנות החדשות. 3. **הליכים דיוניים ומשמעותם:** * **חובת המצאת אישורי מסירה:** ההחלטה מצביעה על מחדל נוסף של התובעים שכנגד – אי המצאת אישורי מסירה של התביעה שכנגד לתיק בית המשפט במועד. מחדל זה מנע מבית המשפט לבחון את מועד ההמצאה באופן מלא, ובא לידי ביטוי בכך שהוכחות המסירה צורפו רק לבקשת הפסלות, לאחר שכבר ניתנה החלטת המחיקה. * **הארכת מועד "טעמים מיוחדים":** ההחלטה מזכירה כי הארכת מועד להגשת הליך שנקבע בחיקוק תינתן רק בהתקיים "טעמים מיוחדים" (תקנה 176(ב) לתקנות החדשות). במקרה זה, התובעים שכנגד לא הציגו טעמים כאמור, לא טרחו לבקש רשות מראש, ואף לא הציגו טעמים לאיחורם בשלב מאוחר יותר. 4. **תצהירים:** * **תצהיר בגיבוי הבקשה:** בית המשפט העיר על אופיו של התצהיר שצורף לבקשת הפסלות, אשר הוגש על ידי בעל דין (התובע שכנגד 2) ולא על ידי בא כוחו. צוין כי התצהיר כלל הצהרה כללית על אמיתות העובדות, אך לא התייחס לגופם של הדברים הנטענים בעניין העובדות. **חידושים משפטיים או יישומים ייחודיים:** * **הדגשת ההבחנה בין החלטה דיונית לבסיס לפסלות:** ההחלטה מהווה דוגמה ליישום ההלכה הפסוקה כי החלטות דיוניות, גם אם אינן לרוחו של בעל דין, אינן מהוות בסיס לפסילת שופט. הדבר מדגיש את חשיבות ההבחנה בין טיעונים לגוף המעשה המשפטי (שניתן להשיג עליהם בערכאות גבוהות יותר) לבין התנהלות דיונית שאינה עולה בקנה אחד עם התקנות. * **פרשנות תקנה 21(א) לאור הרפורמה בסדר הדין האזרחי:** בית המשפט מיישם את הוראות תקנה 21(א) החדשות, תוך שהוא מבסס את ההחלטה על פסיקות עדכניות (כמו רע"א 4843/24) ועל ספרות משפטית (רוזן צבי). הדבר משקף את החשיבות של יישום התיקונים האחרונים בחוק סדר הדין האזרחי. * **איתנות בית המשפט מול טענות ל"משוא פנים":** ההחלטה מראה כיצד בית המשפט מתמודד עם טענות בדבר "משוא פנים", בכך שהוא בוחן את ההחלטות הנתקפות לאור מחדלים דיוניים שהיו מצד המבקשים, ולא רק לאור התוצאה אליה הגיע. הדחייה הנחרצת של הבקשה, תוך ייחוס המצב למחדלי הנתבעים עצמם, מדגישה את המחויבות של בית המשפט לשמור על טוהר ההליך המשפטי. * **סדר הגשת מסמכים:** ההחלטה מדגישה כי הגשת מסמכים או ראיות משמעותיות רק בשלב מאוחר (כמו בבקשת הפסלות) אינה הדרך הראויה, וכי היה על התובעים שכנגד להציג את מלוא העובדות הרלוונטיות במועדן, או לבקש רשות להציגן במועד מאוחר יותר, תוך הצגת טעמים מיוחדים. **סיכום:** ההחלטה דוחה בקשת פסלות שופט, תוך שהיא מחזקת את ההבחנה בין טענות על התנהלות דיונית שגויה של בית המשפט לבין קיומו של חשש ממשי למשוא פנים. בית המשפט ביסס את דחיית הבקשה על מחדלים דיוניים של התובעים שכנגד, שהתבטאו באי הגשת תביעה שכנגד במועד ובהיעדר בקשה מתאימה להארכת מועד. ההחלטה מדגישה את החשיבות של קיום הוראות סדר הדין האזרחי, ובפרט את אלה הנוגעות להגשת תביעות שכנגד, וקובעת כי החלטות שיפוטיות הנובעות מאי קיום הוראות אלו אינן מהוות עילה לפסילת שופט.