ב"ש 2800/06

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לבקשה לדחייה, והוא מחולק לשני חלקים. ראשית, השופט קובע כי לשונם הברורה של סעיפים 46 ו-71(ה) לחוק העונשין קובעת כי ריצוי מאסר בגין אי תשלום קנס קודם לכל מאסר פלילי אחר, וכי שני העונשים נבדלים זה מזה ומשרתים מטרות שונות. לפיכך, ימי המאסר שהוטלו בגין אי תשלום קנס לא ינוכו מימי המאסר שהוטלו עקב ביצוע עבירה פלילית. שנית, השופט מתייחס לבקשת המבקש לרצות את 120 ימי המאסר שהוטלו עליו לאחר תשלום הקנס, בדרך של עבודות שירות. השופט מבחין בין המקרה הנוכחי לבין המקרה הג'עפרי שציין המבקש, שבו ניתנה לאדם ללא עבר פלילי אפשרות של עבודות שירות במקום מאסר בגין אי תשלום קנס. השופט מציין כי המבקש בתיק הנוכחי הוא בעל עבר פלילי, והוא מרצה כיום מאסר בפועל בגין אותו מקרה בו הוטל הקנס. אופי העבירה, עבירת מס, יחד עם נסיבותיו האישיות של המבקש, אינם מצדיקים להמיר את העונש בעבודות שירות. זאת ועוד, פסקי דין קודמים שצוטטו על ידי המבקש אינם רלוונטיים למקרה הנוכחי, שכן מדובר בעובדות שונות. מטעמים אלה נדחית גם הבקשה השנייה, והבקשות נדחות במלואן. ההחלטה התקבלה פה אחד, והתקבלה על ידי השופט יצחק כהן, בהסכמת השופטים האשם חטיב ואסתר הלמן.