בג"צ 2910/04

תקציר

העותרת, עמותה המייצגת עיריות ומועצות מקומיות בישראל, ערערה על החלטת משרד החינוך להפחית את המימון למשכורות עובדי מינהל ושכר לימוד לגילאי 3-4 בגני הילדים. הקיצוץ היה חלק מיוזמה ממשלתית רחבה יותר לקיצוץ רוחבי בתקציבי המשרדים. בעתירה נטען כי ההחלטה אינה סבירה, שרירותית ומפרה חובות מנהליות ארוכות שנים, תוך פגיעה קשה ברשויות המקומיות. בנוסף, נטען כי המשרד לא התייעץ עם שר הפנים ועם ועדת החינוך של הכנסת כנדרש בחוק, וכי אופייה הרטרואקטיבי של ההחלטה אינו תקין. עם זאת, בית המשפט מצא כי העותרת קיבלה הודעה מוקדמת מספקת על הקיצוץ, וכי היעדר חפיפה בין שנת הלימודים לשנת התקציב פירושו שתחולת ההחלטה באמצע שנת הלימודים אינה רטרואקטיבית. למרות שבית המשפט מצא צדק בטענת ההתייעצות של העותרת, הוא החליט שלא לבטל את הקיצוץ בשל השלכותיו המשמעותיות על תקצוב החינוך. תחת זאת, היא השתמשה בדוקטרינת הבטלות היחסית, בהתחשב בחומרת ההפרה ונסיבותיה. ההחלטה אושרה, אך המשרד הונחה לשקול את השפעתה בעת קביעת תקציב 2005. השופט ברק, יחד עם השופטים לוי וג'ובראן, דחה את העתירה וציין את התחייבות המשרד לבחון מחדש את הקיצוץ לשנת הלימודים הבאה.